בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נכבה, עצמאות ומנהיגות

תגובות

בתגובה על "איזו מין עצמאות" מאת מרב מיכאלי ("הארץ", 9.5)

הנכבה היא של הערבים שחיו בפלשתינה-א"י המנדטורית. מלחמת העצמאות היא של היהודים שחיו באותה פלשתינה-א"י המנדטורית. וזה, כמובן, שורש העניין. אלמלא עלו יהודים לאותה פלשתינה-א"י המנדטורית לא היתה נכבה ולא היתה עצמאות.

היתה להם נכבה, כך בוחרים רבים מהם לכנות את מה שקרה ואת מה שלא קרה. מה שלא קרה היה שהנכבה לא היתה שלנו - כפי שהמנהיגים הערבים והמיליציות שלהם האמינו וקיוו שתהיה, וגם עשו לא מעט כדי להביא לכך.

גם בניסיון השני, ב-1967, לא מצאנו את עצמנו שוחים לקפריסין, והם - אלה שנמלטו מפלשתינה-א"י המנדטורית שהיתה למדינת ישראל - שוב מצאו עצמם במעמד של פליטים.

עכשיו צריך לחיות עם זה. הם ואנחנו.

חיים עם זה, וחיים זה עם זה, ולא חסרים אסונות ופיגועים ומבצעים ומלחמות עם המוני השכנים מדרום, ממזרח ומצפון. ולא חסרים חשדנות והתנכלויות ומעשי איבה בתוך הקו הירוק, ומעבר לו, גם מעשים שלנו, היהודים. וחסרות מאוד תבונה ומחשבה תחילה ומתינות, ושכל טוב - אצלם ואצלנו.

האם בגלל זה אין זו עצמאות, מה שיש כאן?

כל מה שצריך הוא הנהגה שתהיה ראויה ליש הענקי שקם ומוקם כאן. זו באמת בעיה גדולה, אין להכחיש.

כרמלה לכיש

ירושלים

*

מרב מיכאלי קובלת על החברה הישראלית, על שאינה עצמאית משום שאינה מקשיבה לערבים, לרצונם להתפייס עמנו, כפי שהם מצהירים במסמכי החזון שלהם. אנחנו הרשעים, הם רוצים להתפייס.

קראתי את מסמכי החזון שפירסמו באחרונה ועדת המעקב העליונה של ערביי ישראל, ועד ראשי הרשויות הערביות וארגון "עדאלה". המסמך קובע: "ישראל היא תולדה של פעולה קולוניאליסטית שיזמו האליטות היהודיות-ציוניות באירופה ובמערב".

הנה הדרישות הכלולות במסמך: ביטול חוק השבות; חקיקת חוקה פלסטינית - חברי הכנסת יוכלו לפסול חוקים שיהיו מנוגדים לחוקה זו; כל הפליטים הפלסטינים יוכלו לחזור ויקבלו אזרחות ישראלית מלאה; ישראל תיסוג לגבולות 1967 ושם תוקם מדינה פלסטינית בלי יהודים; הפלסטינים בישראל יוכלו לבחור לעצמם גוף לאומי מייצג.

זה מסמך החזון שאליבא דמיכאלי הוא קריאה לשלום, ואנו בעיוורוננו דוחים אותו.

חתירה לשלום אסור לה שתתעלם מכוונות האויב. שלום עושים עם אויבים, אבל תוך כדי נטרול כוונותיהם הסמויות והגלויות.

שמואל אייל

מעלה אדומים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו