בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היינו מאוימים

תגובות

בתגובה על "איזו מין עצמאות" מאת מרב מיכאלי ("הארץ", 9.5)

מרב מיכאלי ידעה מן הסתם, הודות לגילה הצעיר, את ה"נכבה" רק מספרים וסיפורים, וביום העצמאות של מדינת ישראל היא חושבת על ה"נכבה" יותר מאשר על יום העצמאות.

כמי שהיה מאוים ב-47'-48' על ידי פליטי ה"נכבה", איום ישיר, אני מבקש להזכיר כמה דברים. איני יודע כמה ערבים גורשו וכמה ברחו ביוזמתם. היו גם מעשים מצדנו הראויים לכל גינוי, אך אלה היו בשוליים. הגירוש היה נחוץ כדי להפחית את הסיכון הנורא של קהילה הנמצאת בנחיתות מספרית קשה ונלחמת על נפשה מול ה"מגורשים", קרוביהם ומקורביהם, שהיו בעלי אידיאולוגיה (ופרקטיקה) של השמדה.

במקום לשקם את הפליטים הם רוצים לציין "נכבה", יש לאפשר להם זאת; אבל מוזרים בעיני דבריה של מיכאלי. אולי טוב שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו את המותרות האלה.

רון ביברמן

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו