בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קריצה לשונאי נשים

תגובות

בתגובה על "הפנסיונריות חוגגות - על חשבון הפנסיונרים" מאת רן שורר (16.5 TheMarker,)

האומנם "חוגגות" (או: "צוהלות") הוא ביטוי נטול אפליה מגדרית?

מאחר שזכיתי להשתתף לא מזמן בדיון, שבו התבקשו המשתתפים להחליט אם יש לשלם מעתה את קצבת הזיקנה של הביטוח הלאומי לנשים בגיל 62 או 64 - די התפלאתי למראה הכותרת הלגלגנית של המאמר.

הסדרת תמיכות כספיות בשם זה או אחר לזקנים אינה נובעת, כידוע, משמחה או מחמדנות. כאשר מדינות מודרניות מתקינות תוכניות פנסיוניות הן אינן עושות כך כמובן רק מסיבות מוסריות אלא גם מסיבות כלכליות ומדיניות. אך זוהי בדיוק הסיבה לכך, שהמפתח לדיונים אזרחיים ועדכניים בנושאי הזיקנה איננו יכול לעבור רק דרך "החור" של שיקולים כלכליים, גם אם הם נכתבים תוך כדי קריצה קלילה אל קהלים שונאי פמיניזם.

האם מחקרים מוכיחים, למשל, שמצבים מכבידי תעסוקה כמו "דיכאון תלוי גיל" נפוצים יותר אצל נשים מאשר אצל גברים? האומנם רק שיקולים כלכליים נאורים מנחים את מי שמתנגדים לאותו הישג, שמאפשר כיום לפחות לחלק מהנשים לתרגם את תוספת הגיל לתוספת (די מצומצמת) של כוח כלכלי?

עם כל הכבוד והזהירות נראה לי, שנדרשת מידה לא מבוטלת של מיזוגניה כדי לשאול: "מדוע אם כן הגברים ייאלצו לממן לנשים את חייהן הארוכים?"

עדה הרצברג

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו