בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

קצב והאזרחים

תגובות

בתגובה על "בית המשפט העליון: קצב לא ייכלא עד סיום ערעורו" ("הארץ", 19.5)

יש לברך ואף להתפעם מהחלטתו האמיצה של בית המשפט העליון בקשר למשה קצב. דרושים אומץ ותחושת אחריות אישית לא מבוטלת, כדי להגיע להכרעה כל כך לא פופולרית באווירה השוררת היום בישראל כלפי הנשיא לשעבר.

אך זהו בדיוק תפקידו של בית המשפט. להראות ש"המשחק אינו מכור", שבתי המשפט אינם עושי דברן של התקשורת או של הפרקליטות, ואינם נסחפים אחרי הלך הרוח ההמוני.

קיתונות הביקורת אשר יוטחו ללא ספק בימים הקרובים בשופט בית המשפט העליון יורם דנציגר לא יגרעו מהעובדה שבית המשפט לערעורים אמור להיות נקי מכל פניות. כך, גם האזרח הרגיל יכול להיות סמוך ובטוח שערעורו יידון על פי מצפונו של השופט, ללא התייחסות ללחצים חיצוניים.

הידיעה שבית המשפט הינו גורם אובייקטיבי לחלוטין הפועל אך ורק לפי שיקול דעתו, היא הבסיס לזכויות האזרח ולחירות של כולנו.

ד"ר חיים כ"ץ

ירושלים

*

דחיית כניסתו לכלא של משה קצב, אם משום הספק שהעלו פרקליטיו ביחס לאינוס א' ממשרד התיירות, אם משום כבודו של מוסד הנשיאות (אוי לאותה בושה), היא עובדה מוגמרת: החלטת בית המשפט המחוזי פה אחד היתה לפלסתר. אם היה לנו, האזרחים הנאנקים תחת חוקים ופסקי דין, גובי מס ושאר חובות, מעט אמון במערכת המשפט (מעין מגדלור בחשכה) - הנה הוא מתפוגג לעינינו. לאן נעלמה מורשתם המאירה של אהרן ברק ומאיר שמגר?

יונתן ח. גורל

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו