בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אובמה לא טעה

תגובות

בתגובה על "הטעות הדרמטית של אובמה" מאת ארי שביט ("הארץ", 22.5)

קראתי בעיון את המאמר של ארי שביט, וחזרתי וקראתי את נאומו של ברק אובמה, ולצערי לא מצאתי את הבסיס לקביעתו של שביט בדבר הטעות הדרמטית של הנשיא.

גבולות 1967 היו והינם הבסיס לכל מו"מ שהתנהל בין ישראל לפלסטינים, ושימשו אבן פינה בכל התוכניות האמריקאיות בשנים האחרונות (אמנם השנה 1967 לא צוינה בהן, אבל היא היתה ברורה לגמרי).

לא ברור לי מאין מסיק שביט, שתוכנית אובמה מדברת על פתרון זמני. בשום מקום לא נאמר או נרמז שנסיגה מהשטחים היא תנאי ראשוני. בנוסף, הכיר אובמה בצורך בתיקוני גבול שנתונים לפרשנויות שונות ועליהם יש לדון.

לכן ההכרה בגבולות 1967 אינה הבעיה, והיא מקובלת גם על אנשי מרצ, העבודה וקדימה. הבעיה העיקרית של ישראל כיום היא המאבק על דעת הקהל העולמית והצורך לשמור על היחסים עם ארה"ב.

התגובה המיידית של בנימין נתניהו, בנימוקים שאבד עליהם כלח כבר לפני שנים רבות, כגון המותניים הצרים של המדינה (בזמן שטילים שטווחם עשרות ק"מ נמצאים בידי כל מדינות האזור וארגוני הטרור), מגוחכת ומעידה על סלידתו מרעיון המדינה הפלסטינית.

על בסיס אילו גבולות שייתנו בתנאים של היום ביטחון מלא הוא ינהל את המו"מ?

כדאי היה שלא יגיב אלא יחכה לתגובת הפלסטינים על דרישת אובמה מהחמאס להכיר בישראל כתנאי למו"מ.

עמירם גולדשטין

רמת גן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו