בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בלי דגם ערכי אחיד

תגובות

בתגובה על "הבת של השכן" מאת נחמיה שטרסלר ("הארץ", 27.5)

נחמיה שטרסלר כותב בזכות גיוס חובה ומסביר, כי הצבא הוא "המכנה המשותף היחיד שעוד נשאר" לחברה הישראלית "השסועה וקרועה מכל עבר". בלא הצבא, ישראל תתמוטט מבחינה חברתית.

השאירו ילדה אחת מפונקת בבקו"ם - ובתוך חודש מובטח לכם, שהיא תהיה בוגרת ואחראית ובעלת ערכים.

אך מהי האחדות החברתית הזאת? על מה היא מתבססת? היא אינה יכולה להיות מבוססת על חוויות צבאיות משותפות; היא יכולה להיות מושתתת רק על ערכים משותפים, המועברים לכולם בצבא, בלא הבדלי תפקיד, בסיס או יחידה.

יש מנגנונים רבים שמהם אנו שואבים ערכים - וזאת הסיבה שיש לנו חברה שסועה וקרועה. אך יש שתי דרכים לטפל בשסעים בחברה: ניתן להכניס את כל הפרטים בחברה לתוך דגם ערכי אחיד, אבל ניתן גם לעודד סובלנות לאחר ולעמדותיו.

אריאלה להמן

רעננה

*

בגיל 18 קורים לאנשים צעירים דברים טובים. נחמיה שטרסלר והשכן שלו, לכודים בקונסנסוס הישראלי, שוגים בכך שהם מייחסים את הרצינות, השאפתנות ואחריות החברתית שהתגלו אצל בת השכן לעובדה שהיא גויסה לצה"ל.

בדיקה שטחית תגלה, שבכל העולם, וגם בישראל, נערים ונערות בוגרי תיכון עוברים שלב מרענן, רציני וקסום בחייהם, בלא כל תהליך חיול. רבים מהם זוכים להשקיע את האנרגיות המופלאות של הגיל הזה בערוצים אחרים, היכולים לתגמל היטב גם אותם וגם את החברה שבה הם חיים.

רתימת בני ה-18 לשירות החובה הצבאי, כמקובל בישראל, מפקיעה מהם את השנים הנהדרות האלה לטובת המטרות (המפוקפקות בעיני חלק מאתנו) של הממסד השליט המבוגר. אם צודק שטרסלר בדבריו, כי בחברה הישראלית רק הצבא מאפשר "כור היתוך" בין מעמדי (כמובן, ליהודים בלבד), הדבר מצער עוד יותר.

עפרה ישועה-ליית

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו