בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בריכה במקום שממה

תגובות

בתגובה על "מפעלי ים המלח יידרשו לשלם מיליארדים לשיקומו" מאת צפריר רינת ("הארץ", 24.5)

בעקבות ההחלטה של שר התיירות והשר להגנת הסביבה בנושא קציר המלח בבריכה 5 של מפעלי ים המלח, נותרה פתוחה השאלה מי יישא בעלות הקציר. כדי להגיע להסדר נכון בעניין זה, מוצע לבחון אותו כך:

גם אם לא היו בתי מלון לחופי ים המלח, היו מפעלי ים המלח צריכים לבצע קציר מלח אינטנסיבי בבריכה 5, על מנת להימנע מהרמה נוספת של הסוללות המקיפות את הבריכה, בעיקר בגלל שיקול של יציבות בסיס הסוללה.

בריכה 5, כידוע, היא גורם הייצור העיקרי של מפעלי ים המלח (בריכה סולרית הגדולה בעולם), שבאמצעותו מספקים חומר גלם למפעלי הייצור. באמצעות הקציר אפשר יהיה לשמור על מפלס יציב של התמיסות בבריכה למשך שנים ארוכות וגם לדורות הבאים.

מאידך, הבה נחשוב מה היה קורה לבתי המלון (שוב הנחה תיאורטית) לו מפעלי ים המלח לא היו קיימים באזור. במקרה כזה, הרי לא היתה תקומה לבתי המלון. במקום בריכה השוכנת מול בתי המלון, המתפקדת לטובת הנופשים, היתה שם חרבה ואולי, במקרה הטוב, מדבר שממה של מלח.

לכן נראה לי, כי הפתרון הנכון לבעיית העלויות הוא שמפעלי ים המלח ישלמו את הוצאות הקציר של המלח ותחזוק הבריכה, ולעומת זאת בתי המלון ישלמו למפעלי ים המלח מדי שנה סכום מסוים בעבור השימוש שהם עושים במתקן התעשייתי ששמו בריכה 5. הסכום הזה צריך לשקף ולהביא לידי ביטוי חלק מההוצאות של ההקמה, תחזוק הבריכה ושמירה על המפלס היציב של התמיסות לטובת בתי המלון ומפעלי ים המלח.

שלמה אדלר

לשעבר סמנכ"ל ומנהל חטיבה במפעלי ים המלח

כוכב יאיר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו