בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלונאים שותפים

תגובות

בתגובה על "סטס מיסז'ניקוב, האחים עופר ישלמו על הנזקים בים המלח?" מאת צפריר רינת ("הארץ", 25.5)

מעטים יודעים שמלונות ים המלח הם למעשה "מלונות בריכה 5". אלמלא הקים משה נובומייסקי את PALESTINE POTASH LTD. בימי המנדט - חברה שהחלה לפעול ב-1931 בצפון ים המלח, ליד קליה, ושבעקבותיה הוקמו בדרום ים המלח מפעלי ים המלח בע"מ (חברה ממשלתית) ואחריהם כי"ל, היום בידי משפחת עופר - לא היה למלונאים ולאנשי משרד התיירות "ים המלח" לתפארת, מאז סוף שנות ה-60 ועד היום.

כל המשתכשכים במה שמכונה ים המלח, ליד המלונות, מוטב שיידעו שהמים אינם אלא מי הבריכה הראשונה במערכת ייצור האשלג (והברום), הממוקמת על האגן הדרומי ז"ל של ים המלח.

האגן הדרומי, הממוקם מדרום ללשון (שעדיין מסומנת בכל המפות), היה כולו בעומק של ארבעה עד שישה מטרים ופעמים היה יבש לגמרי. העומק של ים המלח "האמיתי", במרכז האגן הצפוני, הוא כ-390 מטר.

אלמלא מפעלי ים המלח, המזרימים מים בראשית תהליך הייצור של האשלג אל בריכה 5, דמוית ים המלח, היה כל שטח "הים" הזה יבש לחלוטין כבר לפני כ-35 שנים.

מטבעו של תהליך הייצור, שהמלח המתגבש בבריכה 5 ושוקע לתחתיתה יוצר רצפה קשה כבטון ההולכת ועולה, כך שמפלס המים שמעליה עולה באותה מידה. עוד לפני 1970 חדרו מים אלה למרתפיו של מלון שכבר נבנה.

בסמוך ל-1984-1985 החליט משרד התיירות, כי מרכז המלונאות של אזור ים המלח ישכון במקום שבו הוא נמצא עד היום. כלומר, כל ההתפתחויות שקרו היו צפויות.

בחלקו המזרחי של האגן הדרומי קיים מפעל אשלג ירדני, כמעט דמות מראה של המפעל הישראלי. בירדן לא נבנו המלונות על שפת הבריכה, אלא על חוף הים עצמו.

מי שמזרים את המים הנוראיים הללו, לתפארת בעלי המלונות ולכיסם, אינם אלא האחים עופר. ברור שהם (ואחרים - כולל הממשלה, לשכות התעסוקה, העובדים ואלפי מועסקים) גוזרים קופון שמן. אבל המלונאים ואחרים מטילים אשמות במפעלי ים המלח ומונים את מעותיהם, בלי שעולה על דעת מי מהם שגם הם יושבים לסעודה.

תהליך מילוי הבריכה ותחזוק שאר הבריכות והמתקנים יקר ומורכב במיוחד. בזכות כל אלה מונים המלונאים את רווחיהם בלא שהשקיעו ולו פרוטה.

אם מוסכם על פעילות מתקנת כלשהי, המלונאים, שהנאתם והנאת האחים עופר ואחרים שוות, חייבים לשאת בנתח גדול מאוד מעלות הנאה זו. כל המרוויחים חייבים להיות שותפים בהוצאות ולשלם על אדישות ועצימת עין שלא התחילו מהיום.

עו"ד איתן גרטש

גיאולוג, לשעבר מהנדס בכיר במפעלי ים המלח בע"מ

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו