בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פוליטיקה במקום חינוך

תגובות

לכל הפוליטיקאים שחינוך הוא בבת עינם מגיע ציון לשבח. כולם דאגו להצטלם ולהתרגש, מפזרים חיוכים לכל עבר, לנוכח ההישג הגדול מכל - רפורמה במערכת החינוך. אכן יום חג הוא, מכיוון שאזרחי ישראל ותלמידי התיכונים למדו שיעור חשוב באזרחות. הם למדו כיצד אלה המכונים "אנשי חינוך" עושים ככל שביכולתם, כדי שחינוך לא יהיה כאן.

"יום היסטורי", "קידום מעמד המורה", אמרו הפוליטיקאים. במה דואג ההסכם לקידום מעמד המורה?

ההסכם אינו אלא תעודת עניות לנו כמורים, המצטיירים שוב כמי שכל עניינם הוא תוספת השכר. הלא אלה הן הכותרות - תוספות שכר של 50%!

בין כלל התומכים הנלהבים, החותמים והמצהירים אין כמעט ולו איש חינוך אחד. באנשי חינוך כוונתי לאלה אשר בתחילת יום ובסופו נכנסים לכיתה ללמד. אלה העומדים לפני 40 תלמידים בכיתה - מאחר שהרפורמה לא דאגה להקטנת מספרם. אלה הרואים את הלמידה וההשכלה כחלק מהותי מחייהם, ולא כסיבה להצטלם או להתפאר. מורות ומורים שאין להם הרבה אפשרויות קידום במערכת - מאחר שהרפורמה לא דאגה לכך.

לאנשי החינוך האמיתיים אין פינה ראויה לעבוד בה במסגרת בתי הספר, ולא מקום לקבל הורים.

אמנם, הרפורמה מדברת על תוספת שעות למורים ועבודה במסגרת בית הספר, אולם השאלה המהותית היא: היכן בדיוק? במבנים ובמשרדים המתוכננים להיבנות בשנה הבאה או בעשור הבא? האם אמורים המורים להיות מרוצים משכרם כעת?

אנא, השאירו את החינוך לאנשי החינוך.

ד"ר אסף מצקין

בית הספר לחברה ולממשל, המכללה האקדמית בית ברל



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו