בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זעמם של האפריקניסטים

תגובות

בתגובה על "באוניברסיטת תל אביב מתווכחים: האם אתיופיה היא באפריקה" מאת ליטל לוין ("הארץ", 3.6)

הייתי חבר ועדת השופטים בפרס מפעל הפיס ללימודי אפריקה, וברצוני להגיב על הכתבה.

מרצים בלימודי אפריקה באוניברסיטת תל אביב השמיעו דברי מחאה תוקפניים למדי נגד הענקת פרס לנדאו ללימודי אפריקה, מטעם מפעל הפיס, לפרופסור חגי ארליך. טענת המוחים היתה, שמקבל הפרס הוא מומחה לענייני אתיופיה וקרן אפריקה ואינו "אפריקניסט" במובן הקלאסי (חוקר אפריקה ה"שחורה" שמדרום לסהרה).

לדברי אחד מהם, "אתיופיה היא באפריקה, אבל אפריקה היא לא באתיופיה" (טענה גיאוגרפית מדויקת). לולא סברו כן, בוודאי היו כל המרצים ללימודי אפריקה מתברכים בזכייתו של עמית ותיק, שאיש אינו חולק על מעמדו המדעי.

טענת המרצים מקורה באי הבנתם, שלימודי אפריקה, כלימודים אזוריים בכלל, אינם דיסציפלינה מדעית, אלא תחום מחקר. בתחום מחקר זה יש לאתיופיה מעמד מכובד, ובאדיס אבבה גם שוכן מטה האיחוד האפריקאי. בתוכנית הבין-אוניברסיטאית יש שיעורים על אתיופיה ותרבותה ועל אחת מלשונותיה.

גם באוניברסיטת תל אביב אין היצע לימודים לשום חלק של אפריקה שמדרום לסהרה, ואף לא אחת מלשונות אפריקה שמחוץ לאתיופיה אינה נלמדת. קורסים כלליים על "אפריקה כיבשת" יכולים לכל היותר לשמש מבוא.

אין לנו תשתית ומשאבים כמו למרכזים האקדמיים בלונדון ובפאריס, ואולם, אם יש ענפים בלימודי אפריקה שבהם הגיעו חוקרים בישראל להישגים ברמה גבוהה, שזיכו אותם ביוקרה בינלאומית עליונה - ראוי להוקירם.

חמת הזעם של האפריקניסטים התל אביבים תמוהה בעיני, ובהיותי אחד מראשוני המורים במדור ללימודי אפריקה בתל אביב עם הקמתו, אני נכלם למדי.

פרופ' גדעון גולדנברג

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו