בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המקור לחיידקים העמידים

תגובות

בתגובה על "עומדים לקראת שינוי" מאת ד"ר אבי יצחקי ("הארץ", 12.6)

ד"ר אבי יצחקי בכתבתו על התגברות הסכנה מחיידקים עמידים לאנטיביוטיקה, מכה על חטא היד הקלה מדי של הרופאים במתן מרשם לתרופות. מן הראוי גם להתייחס לשימושים לא רפואיים של אנטיביוטיקה.

מרבית האנטיביוטיקה המיוצרת כיום אינה משמשת כלל לריפוי חולים, אלא למטרות מסחריות. שימוש זה פוגע באופן ישיר ביכולת הריפוי של מחלות רבות בעתיד הנראה לעין (כבר כיום מתים בני אדם מחיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה). הלעטה יום-יומית של 220 מיליון תרנגולים בשנה בישראל באנטיביוטיקה (בעיקר בתכשירי זירוז גדילה ובתרופות שנועדו להחזיק בחיים רבבות מהם, דחוסים ומתבוססים בהפרשותיהם) נוכחת, אם בכלל, בתודעה הציבורית אך ורק דרך החרך הצר של הימצאות שאריות מהאנטיביוטיקה במוצרי מזון מהחי.

העובדה שאנו מייצרים שיטתית במעבדות ענק (הנקראות בפינו "לולים") חיידקים עמידים לתרופות, מסרבת לחלחל אפילו לקהילה הרפואית בישראל. כל זאת חרף התנגדות משרד הבריאות הישראלי (וארגון הבריאות העולמי) לשימוש באנטיביוטיקה לייצור בשר עופות "זול".

ד"ר יצחקי מציין את הסלמונלה (מהחיידקים הנפוצים בלולים) כאחד משלושה חיידקים שנעשו עמידים לאנטיביוטיקה, והוא מפאר את סקנדינביה והולנד, שבהן השיעור הנמוך ביותר של חיידקים עמידים לתרופות. אלא שאלה בדיוק הארצות שאסרו באופן גורף על שימוש באנטיביוטיקה במשקי החי.

על שר הבריאות להקים צוות מומחים לבחינת השימוש בתרופות לצרכים לא רפואיים והשפעתו על בריאות הציבור. העובדה שהתעשיות ייאלצו לספק תנאי מחיה גרועים פחות לבעלי החיים - על מנת שישרדו בלא תרופות - תהיה רק בונוס, שייתוסף להחלטה, שהיא מחויבת המציאות.

חגי כהן

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו