בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

החמרת תנאים מוצדקת

תגובות

בתגובה על "סוף החגיגה שלא החלה" מאת גדעון לוי ("הארץ", 26.6)

גדעון לוי מדבר על הזכויות החוקיות של האסירים הפלסטינים, אך אינו דן בשאלה אילו זכויות עלינו לתת לאלה שאינם מעניקים זכויות לאחרים, שאינם מוכנים להכיר בנו ולכרות ברית שלום אתנו.

לוי מדבר על הדיוקן המוסרי שלנו, אך אינו מספר איך לעלות לזירת האגרוף מול יריב שבמקום כפפות משתמש באגרופנים וסכינים.

נכון שנהפכנו לנוקשים יותר, לרגישים פחות, אך גרמו לכך הפלסטינים, בהתנהגותם האלימה והלחץ שהם מפעילים עלינו. רק כך נוכל להתמודד אתם - לא בפרחים, לא בהענקת זכויות ולא בהתחשבות.

אמנם, כדברי לוי, אסור שאכזריות החמאס תיהפך למידבקת, אבל הפעלת לחץ על משפחות האסירים יכולה להביא לשינוי עמדות גם בצד השני.

אני משתתף בשמחתו של לוי על הטרוריסט שנהפך למתרגם ספרות עברית שוחר שלום, בזכות לימודיו בכלא. אבל מיליוני פלסטינים אחרים מוזנים בחינוך ובשטיפת מוח של שנאה כלפינו.

לוי גם מלין על ההתנהגות הקשה של החוקרים, אך אינו מתייחס לעובדה שבעזרת המידע שהתקבל הודות ליחס הנוקשה הזה סוכלו פעולות טרור ואלימות.

הישראלים רוצים עוד סבל ונקם, טוען עוד לוי. הוא טועה טעות מרה: הישראלים רוצים הכרה, קץ לאלימות ולשפיכות הדמים, ושלום. מי שרוצים עוד סבל ונקם הם הפלסטינים, שאינם מוכנים להכיר בנו.

עקב חוסר הנכונות של החמאס לוויתור כלשהו נהפכה פרשת החטיפה של גלעד שליט למשחק חסר פשרות, שבו אין מקום לרגשות, מול יריב אכזר שאינו מכיר בחוקים ובזכויות. וכל העולם עומד מנגד ומביט בציפייה לראות מי ימצמץ ראשון.

חיים ניסני

כפר סבא

*

בשעה שגלעד שליט מצוי בבידוד מוחלט, וכל בקשותינו לאפשר לצלב האדום לבקרו נזרקות לכל הרוחות, מספר לנו גדעון לוי על העוולות הנעשות לדעתו לפלסטינים - למען יזכור ולא ישכח הקורא, ש"גם אנחנו לא בסדר".

במקום לדון בסוגיה הלגיטימית, אם הרעת תנאי אסירי החמאס תקדם את שחרור שליט או שמא תזיק, צולף בנו לוי בסיסמאות סרק: "קריאה שטנית ומתלהמת", "העם צמא נקם", וגם מתפייט בהתרגשות על טרוריסט שנהפך למתרגם ספרות עברית.

הריני מצהיר, כי אם היו מצרים את תנאי אסירי החמאס כבר לפני חמש שנים, סביר מאוד להניח, כי שליט היה עמנו מזמן.

זאת דעתי השקולה והעניינית, שהיא חפה לחלוטין מיסוד הנקמה.

יוסי לנגוצקי

הרצליה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו