בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

צביעות מארגני המשט

תגובות

בתגובה על "שחקני ראגבי לצד פרופסורים: מאות פעילים מתאמנים למשט" מאת עמירה הס ("הארץ", 26.6)

אני חשה שאט נפש לנוכח הצביעות של מארגני המשט וארגוני זכויות אדם אחרים, המשקיעים את זמנם בהתקפה על מדינת ישראל והתנהגותה כלפי רצועת עזה. אינני פוסלת ביקורת על פעולות הממשלה, אבל מקוממות אותי ההתחסדות והצביעות של ארגוני זכויות אדם, הטוענים כי טובת אזרחי עזה בראש מעייניהם.

רווחת תושבי עזה תלויה בראש ובראשונה בהתנהלות מנהיגיהם ובמידת התמיכה שלהם במנהיגים הללו. ברצועת עזה חיה חברה לא דמוקרטית שזכויות האדם אינן בראש מעייניה. מדוע אין ארגוני זכויות האדם מארגנים מחאה נגד הנעשה ברצועה - הרג אנשים הנחשדים כמשתפי פעולה ללא משפט, שחיתות וגניבה מהקופה הציבוריות וכדומה.

מדוע לא דרשו ארגוני זכויות האדם, כי הכסף שנתרם על ידי מדינות אירופה יושקע למען רווחת תושבי עזה - בתשתיות, בשיפור מערכת החינוך, בהקמת מפעלים?

לארגוני זכויות האדם גם לא אכפת ש"המצור" שישראל מטילה נועד לוודא שלא תהיה הברחה של אמצעי לחימה לרצועה. לכן מבקשת המדינה לבצע חיפוש על אוניות המתכוונות להביא ציוד לעזה. לא מעניין אותם גם שמעבר רפיח פתוח.

במקום לרכוש אונייה בחצי מיליון יורו ולבזבז עוד מאות אלפים על המשט המיותר הזה, עדיף שישקיעו את הכסף במוסדות חינוך ורפואה ברצועת עזה ובהעלאת מודעות התושבים למושגים כמו דמוקרטיה, סובלנות, שוויון זכויות לנשים ועוד.

אבל כאן הרי מדובר בהתחסדות, צביעות ואובססיה להתקיף את מדינת ישראל.

תמר פרקאוף-אברהם

יהוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו