בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רחוק מהדבר אליו התכוונתי

תגובות

ברצוני להגיב על הכתבה במוסף הכלכלי בעניין הפגנת עובדות חברות כוח אדם, והפערים החברתיים בארצנו.

אני מחזק את ידיה של כתבתכם על הפניית הזרקור הציבורי אל הסבל הנגרם לאנשים במצב זה של פערים חברתיים. בימים אלה, לצערנו, האדם נמדד על-פי כמות הרכוש והכסף שברשותו, ואף אחד אינו מעיף מבט לעבר נפשו של האחר. צודקת הכתבת המסיקה שפערים גורמים לריחוק.

ביכולתי להעיד, כי הדבר גורם לבדידות.

אכן, גם אני צמא לקשר, לחיבוק חם מאדם הגון, או, מוטב, אשה.

גל של כיסופים עולה בי, כאשר אני רואה את ההפגנות התוססות של העובדות הנלהבות וסמוקות הלחיים, את אגלי הזיעה הבוהקים על עורן החלקלק, שומע את קריאותיהן הצרודות כשהן מטיחות בי השמצות בקולות חושניים והן שופעות חמימות וקירבת נשים, ובמקום להתמסר להן ללא חציצה ומעצור, אני נותר ספון בדל"ת אמותי, לבד עם הסיגר ביד, מול החלון המשקיף אל העמק.

אבי חירף את נפשו בקרבות לשחרור חיפה ובמערכות הבחירות השונות, וכבר אז חש את ניצני תהומות הפער החברתי. "הם לא הזמינו אותי לקומזיץ", נהג לספר לי. למפגינות האלה לפחות יש אחת את השנייה. מה יש לנו? איזו דוגמה אני מהווה לבני, שאישיותו הרכה מתעצבת בימים אלה? האם גם הוא יגדל בבדידות וימשיך לסבול בתורו מהפער החברתי הנורא?

נוקשה מכאב

מנכ"ל חברת כוח אדם

*

בעקבות הרשימה אודות הטבח בשוק בחיפה, ב-1948

"מהרסייך ומחריבייך ממך ייצאו". איבדתם את הבושה. חציתם את כל הקווים האדומים. בכתבה זו הוכחתם עד כמה ניתן לעוות את ההיסטוריה, להטיל מום באתוס הציוני לטובת הגרועים שבאויבינו ולשמוט תחת רגלינו את הבסיס המוסרי שעליו מושתת המפעל הלאומי כולו.

בחוסר אחריות ממלכתית ריאיינתם בכתבה את שרוליק שהיה, כביכול, רעי לנשק בצוות הדווידקה שהפגיזה את שוק חיפה בקרבות הקשים. נכון, נהרגו הרבה ערבים, אך בניגוד לדבריו, ברצוני להבהיר למען הצדק ההיסטורי - מי שסחב תרנגולת מהלול ודאג לחבריא הרעבים היה אני. לא הוא. הדרעק הסתלק לבחירות של הוועד הפועל.

פלמ"חניק מהעמק

*

הבהרה חד-משמעית: כדי למנוע כל אי-הבנה או בלבול בעקבות ההאשמות חסרות השחר המופנות כלפי וכלפי משפחתי הריני מצביע בפשטות על מכתבי הקודם למערכת שבו הדגשתי את מה שנאמר בזה שלפניו שכידוע הצהרתי בו בריש גלי שהתייחסותי הישירה לנושא מצויה כבר במכתבי מראשית שנה זו ותוכנו אינו מותיר ספק באשר לאופן המפורש שבו ציינתי שבועיים לאחר מכן את העניין באיגרת שנשלחה למערכת תוך הבהרת הנקודה ללא כחל ושרק ומבלי שהיא סותרת כלל ועיקר את קביעתי הנחרצת כפי שהובעה במכתב שהתפרסם אחריה והטיל אור על הפרשה כולה!

שרוליק, מזכיר (בגמלאות) הוועד הפועל, סניף הסתדרות העמק

*

בתגובה למאמרי הביקורת שלכם בנושא דרכו של ראש הממשלה בכלל והחינוך לערכים בפרט.

כמחנכת ואזרחית נאמנה איני יכולה להחריש לנוכח המתקפה התקשורתית על יוזמת ראש הממשלה ושריו להעמיק את הפטריוטיזם וערכי-אבות בקרב תלמידי הכיתות הנמוכות. אני סבורה כי אם לא נעשה כך יגדל כאן דור חסר זיקה לאומית ובעל תכונות מוסריות קלוקלות, וכך גם ישתלב בחברה. בכיתתי אנו עוסקים באופן קבוע בנושאים ערכיים אלה, תוך המחשה ויזואלית המתבססת על התנהגותו הכריזמטית של ראש הממשלה, ויישום ביום-יום של הערכים שאותם הוא מניף ביד חסונה כלפיד בוער לפני המחנה. וכדוגמה צנועה להצלחת גישה חינוכית זו הנני גאה לצרף מכתב אקראי, שאותו כתב אחד מתלמידי לראש הממשלה בעקבות הקרנת נאומו המכונן בקונגרס האמריקאי ודיון בפטריוטיות.

מורה ומחנכת

כיתה ד', בי"ס העמקים

*

שלום ראש הממשלה. בבולי שוב גנב לי את הסנדוויץ' ולא אכלתי כלום ובכיתי אחרי השיעור שהמורה עשתה עם הסרט שלך. כשהיה השיעור ראיתי שבבולי ממש מתלהב מאיך שאתה מראה להם מה זה בטלוויזיה, ומכניס חזק לאויבים שלנו הקמים עלינו לכלותנו, וכולם באמת מחאו לך כפיים בעמידה. אחרי שאמרתי אותו למורה הוא הביא לי פיצוץ לפנים ועשה תנועות חזקות בידיים והאשים אותי שהנאצים לא הביאו לאבותינו אוכל במחנה ריכוז אפילו שהיו אור ועצמות לגויים, וגם הוא רעב ויש לו זכות אבות לאכול, כי לא סתם סבא שלו נלחם באנטישימיסתים ועל הסנטר שלו בכלל היה מרוח שוקולד.

בגלל התנועות האלה עם הידיים הוא נראה נורא צודק ואת המורה הוא שיכנע בקלות. כשראה שאני בוכה הציע שנתחלק בסנדוויץ' שלי כי הוא רודף שלום עוד מהתנ"ך וככה סוף סוף יגמר הסכסוך לטובת ילדינו. מאוד התפלאתי כי ידעתי שכבר חיסל אותו, אבל הסכמתי כי הוא כזה מפחיד. כבר חשבתי שאוכלים אבל אז הוא אמר שבגלל שאי אפשר להתחלק בסנדוויץ' שאף אחד לא יודע איפה הוא, וגם אי אפשר להוכיח כלום, אז הוא מסכים לעשות החלפות בגלל הרחמנות היהודית ולתת לי חצי מהסנדוויץ' עם החסות המגעילות שאבא שלו מכין אבל בתנאי שאגיד תודה על הנדיבות ואביא לו מחר שני סנדוויצ'ים.

שוב הסכמתי, אבל אז הוא אמר שאת החצי שלי אקבל רק אחרי שאביא את מה שהתחייבתי כי אין אמונה במלשינים ומספיק סידרו אותו בהיסטוריה הנאצים ופרעה והמן הרשע. ואז התחיל השיעור על הפטריות והמורה הכריחה אותנו לכתוב לך. ואני רוצה לשאול איך זה שבסוף הפשרה נשארתי רעב ועוד חייב לו? אתה בטח יודע.

רוצה הביתה לאמא.

חיימקה, כיתה ד'

*

הטעיית הציבור.

אני מאוכזבת. זו לא עיתונות. בכתבה שפורסמה במדור הצרכנות נאמר במפורש שממרח השוקולד החדש מכיל את כל אבות המזון והקלוריות הדרושים לילד במהלך שהותו בבית הספר. בעקבות המלצתכם הכנתי לבני סנדוויצ'ים עם ממרח השוקולד הזה במשך שבועיים, אבל במקום לגדול ולהתפתח כראוי הוא איבד קילו וחצי ממשקלו ואף נוצרו לו שטפי דם של תת תזונה מסביב לעיניים. ציפיתי ליותר מעיתון מכובד זה, ומהחיים האלה בכלל. הבטיחו לי דברים, הבטחתי לעצמי דברים, גם לאחרים, התאמצתי, השתדלתי, אבל הכל יצא עקום, רחוק מהדבר אליו התכוונתי. אני מבטלת את המנוי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו