ערכו של מגדל שלום

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

השריפה במגדל שלום חשפה ליקויים בתחזוקת מערכות הבטיחות, ועוררה את הצורך לבדוק באופן יסודי וביתר קפדנות נושא זה בבניינים גבוהים. אבל מלבד זאת, היא חידשה את הדיון בסוגיית השימור, שנקשרה בשמו של המגדל גם בעת הקמתו, וגם לאחר מכן כשהפך לאיקון אדריכלי מודרני עם משמעות אורבנית בתל אביב.

המגדל הוקם בתקופה שבה המודעות לנושא השימור לא היתה כפי שהיא היום. עם הקמתו נהרס נכס היסטורי חשוב (בניין גימנסיה הרצליה) שנהפך לסמל של המאבק למען השימור. יש להניח כי היום לא היו מקריבים אותו לטובת יוזמה נדל"נית.

עם זאת, הגיע הזמן להכיר בערכו של מגדל שלום כיצירה אדריכלית ואורבנית: הוא אינו מתאפיין בברק הזוהר והאופנתי השולט במבנים צעירים יותר, אבל תוכניתו מצטיינת בפשטות ובניקיון ארגוני. גושי הבניין מבטאים באופן בולט את התפקודים השונים, והקריאה הפונקציונלית ישירה וברורה, תוך כדי ניצול מאוזן של המגרש בחלקיו השונים. הטיפול הארכיטקטוני הוא צנוע, קורקטי ולא יומרני.

השתלבות הבניין ברקמה האורבנית, השפעתו עליה, השינוי החיובי שחולל בצירי הרחובות הסמוכים והדיאלוג עם מבנים קיימים של הסביבה - כל אלה תכונות שהיה כדאי לאמצן ככלל בתכנון העירוני.

ויטוריו קורינלדי, אדריכל

תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ