בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

נזקי הציניות

תגובות

בתגובה על "כשרוני רועם, המוזות שותקות", ביקורת טלוויזיה מאת מורן שריר ("הארץ", 7.8)

מורן שריר טעה כשקבע, כי "ציניות זו לא מלה גסה, בעיקר עבור עיתונאי". ציניות היא תכונה שלילית לכל אדם, בוודאי לאיש תקשורת. היא נודפת בדרך כלל ניחוחות דוחים של העדר כבוד, זלזול, חוסר בושה ואף העדר נימוס, שכולם רק פוגמים בעבודה העיתונאית.

ראוי לצטט בעניין זה דברים שכתב העיתונאי האמריקאי תומס פרידמן והובאו ב"העין השביעית": "ציניות מובילה לעיתונאות המתחזה כאינטלקטואלית... העיתונאים הציניקנים שהכרתי היו תמיד העצלנים ביותר, השטחיים ביותר ונעדרי הביטחון ביותר בקהילת העיתונאים. ציניות היא אמצעי התגוננות של עיתונאים שאין להם האומץ והעומק להביא עמם אל העולם נקודת מבט כלשהי. לכן הם נוטים לדחות את הכל".

אסור אפוא שעיתונאי יהיה ציני, אך חשוב שיהיה ספקן. יציג שאלות, יחפש את האמת המסתתרת מאחורי מה שנחשף לעין.

ד"ר רפי מן

מבשרת ציון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו