בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המחאה ושתיקת האקדמיה

תגובות

במחאה החברתית שפשטה בישראל קולם של חברי הסגל האקדמי לא נשמע. דממה זו קשורה במהותה לניגוד האינטרסים בין האליטה שאליה משתייכים חברי הסגל לבין המעמד הבינוני.

חברי הסגל כעובדי ציבור נהנים מביטחון ושגשוג כלכלי בדמות קביעות בעבודה ושליטה על תקציבים שעליהם אין כמעט ביקורת ציבורית.

בעוד המעמד הבינוני נאבק על קיומו, חברי הסגל מאשרים לעצמם מתקציבי המחקר הציבוריים כ-3,000 דולר בכל חודשיים לטיולים לחו"ל תחת הכותרת של "נסיעה בתפקיד". כל זאת בשעה שיש כסף בשתי קרנות השתלמות, שיועדו במקור לנסיעות אלה. לחלופין, הכסף בקרנות אלה משמש כתוספת שכר. יש לציין כי מקורות המימון אוסרים על שימוש בכספי המחקר למטרות נסיעה לחו"ל. וכך כספי המחקר "מולבנים" באוניברסיטאות בחסות "החופש האקדמי".

מכאן שהדרישה לכל שינוי חברתי וחוקתי העלול לחשוף את הניצול הלא חוקי של כספי הציבור היא גם בניגוד לאינטרסים של חברי הסגל האקדמי.

כדי שהמחאה החברתית תשיג את מטרתה האמיתית, שהיא שוויון וצדק חברתי לכל, יש לדרוש מהממשלה החלת שקיפות מוחלטת וללא תנאי על המידע הכספי בכל המוסדות הציבוריים, ובמיוחד באוניברסיטאות. הדבר יסלול את הדרך לחברה שוויונית ומתוקנת יותר.

פרופ' רחמן חיים

חבר סגל אקדמי בטכניון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו