בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המודל בסדר, הביצוע כושל

תגובות

בתגובה על "המודל הקיינסיאני עומד בפני פשיטת רגל" מאת ירון שקדי (18.8 TheMarker,)

החידוש הגדול בתורה של קיינס היה בכך, שהוא הדגיש את חשיבות הביקוש המצרפי ואת התפקיד האקטיבי שיש לממשלה בתחום זה, משום שהמגזר הפרטי לא יגדיל את הביקושים שלו בזמן שפל עמוק. כדי להשיג את המטרה הזאת של הגדלת הביקוש המצרפי היה קיינס מוכן להסכים ליצירת גירעון בתקציב הממשלה.

הגירעון לא היה מטרה כשלעצמה, אלא היה מוצדק משום שהוא בא לממן השקעות ממשלתיות בתחום התשתיות, חינוך, עבודות ציבוריות - כלומר, באפיקים יוצרי תעסוקה ומגבירי ביקוש.

הטעות החמורה של מנהיגי הכלכלה בעולם היתה בכך, שהם יצרו גירעונות גדולים בתקציב, אולם ההוצאות תועלו לחילוץ של הבנקים, שנכנסו להרפתקאות פיננסיות מסוכנות, ולא לאפיקים היוצרים תעסוקה. באופן כזה נגרם גידול גדול בגירעונות ובחובות של המדינות המערביות, אבל המשק לא נהנה מגידול בביקוש ובתעסוקה. זוהי איננה מדיניות קיינסיאנית, אלא מדיניות טיפשית. אין להאשים את המודל הקיינסיאני באוזלת היד ובמחשבה השגויה של מנהיגי המדינות במערב.

ההיסטוריה הכלכלית מלמדת אותנו עדיין, כי במצב של שפל אין כל סיכוי שהמגזר הפרטי יגדיל את השקעותיו ואת הביקושים שלו, ולכן התחליף להתערבות ממשלתית הממומנת באופן גירעוני הוא שפל עמוק ואבטלה גדולה וממושכת.

אמירה עופר

מרצה בכירה לכלכלה

אוניברסיטת בר אילן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו