בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דוגמה אישית מצד מנהלי המחלקות

תגובות

בתגובה על "איך בונים רופא כזה" מאת עמליה רוזנבלום ("הארץ", 24.2)

לא קורסים ולא סדנאות לא ישפיעו על מידת האמפתיה שיגלו סטודנטים לרפואה ורופאים לחולים שבטיפולם.

מניסיוני, הדבר המשפיע ביותר הוא הדוגמה האישית שנותן מנהל המחלקה, כאשר הוא בודק את החולים בעת ביקור הרופאים. לצערי, מנהלי מחלקות נבחרים למשרתם הרמה לפי מספר פרסומיהם וכתבי העת שבהם הופיעו, ופחות לפי התנהגותם כלפי החולים ושיקוליהם הקליניים.

כסטודנטית, במקום ובזמן שבהם ביטוח בריאות לא היה נפוץ, שהיתי במחלקה לעיניים בבית חולים עירוני ענקי. התנאים היו קשים, אבל מנהל המחלקה התייחס לכל חולה כאילו היה בן מלך. חברי לכיתה חיקו אותו והיו אמפתיים. לא לימדו אותנו בשיעורים ובסדנאות איך להתחשב בחולים. מה יועילו כל אלה כאשר רואים יחס אחר מצד הבכירים?

ד"ר יהודית רונת

כפר סבא



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו