בזכות שירותם בזרועות הביטחון

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בתגובה על סדרת הכתבות "דרוזים 2004" מאת יאיר אטינגר ("הארץ", 24.12 ,21.12 ,20.12 ,19.12)

הטענות בנוגע להתגברות קולו של המיעוט בחברה הדרוזית שקורא לבטל את גיוס החובה ומעודד סרבנות לשירות בשטחים עומדות בסתירה לנתונים שהתפרסמו בכתבות ומבליטים את העלייה בשיעור הדרוזים בצה"ל מ-1.8% ב-1999 ל-2.1% ב-2003, ואת העלייה בשיעור הגיוס לצה"ל מקרבם מ-79.7% ב-1981 ל-81% ב-1985; כיום מגיע שיעור זה לכדי יותר מ-85%.

הטענות של ד"ר רבאח חלבי ולפיהן "חלק מהדרוזים מתנהגים בצורה פראית - זו טרגדיה של שכירי חרב" מוגזמות. הן מבוססת על מקרים חריגים ובודדים של התנהגות לא הולמת של חיילים דרוזים. בשום אופן אין התופעה ייחודית לחיילים הדרוזים, שמבצעים את תפקידם בנאמנות ובאחריות בדומה לכל חיילי צה"ל האחרים.

מסקנותיו המרחיקות לכת של ד"ר חלבי בנוגע לזהות הדרוזים מפתיעות. מחד גיסא, הן סותרות את המחקרים האחרים שעסקו בזהות הדרוזית. מאידך גיסא, הן מתבססות על ראיונות עם 50 סטודנטים. אין להסיק ממדגם בגודל זה על כלל החברה הדרוזית.

מאלכ בדר, יו"ר פורום ראשי הרשויות הדרוזיות, בהתייחסו ל"פיגור" של היישובים הדרוזיים, טוען כי שיעורם הגבוה של המועסקים בזרועות הביטחון מעכב את הצמיחה החברתית. לדעתי, העיסוק בענף הביטחוני הוא אופציית תעסוקה מצוינת לאלפי דרוזים שחלקם חסרי השכלה וחסרי הכשרה מקצועית. מהשוואת המדד החברתי כלכלי של היישובים הדרוזיים שבהם שיעור המשרתים בזרועות הביטחון גבוה, עם זה של היישובים הערביים שלא משרתים בצה"ל ושלא מועסקים בשירותי הביטחון, עולה כי מעמדם של האחרונים לא יותר טוב מזה של היישובים הדרוזיים.

הכתבות הציגו בעיקר דעות והשקפות עולם של חלק קטן מהמגוון שמרכיב את הפסיפס החברתי, הדתי והפוליטי של הדרוזים.

ד"ר יוסף חסן

ג'וליס

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ