מחווה תמוהה למצרים

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

גדלתי בירושלים, דור חמישי. הייתי עם אנשי המגן במצור בהר-הצופים, עם בנות כיתתי והמורה שלנו מטעם בית הספר שבו למדתי מ-13.4.48 - יום ההתקפה הרצחנית על קו מספר 9, שנסע עם אנשי האוניברסיטה ובית החולים "הדסה" להר - ועד לסיום ההפוגה הראשונה ב-7.7.48. עברתי, מילדותי, את מאורעות מלחמות תקומות ישראל, ומעולם לא הייתי חברה במפלגה כלשהי.

תמוהה בעיני החלטתו של אריאל שרון לשחרר עשרות רבות של אויבי ישראל כמחווה לנשיא מצרים, חוסני מובארק, כתודה והוקרה על שחרור האסיר הישראלי עזאם עזאם. אסיר זה נכלא בכלא המצרי שמונה שנים על לא עוול בכפו, ותמורת שחרורו שיחררה ישראל גם שישה עצירים מצרים שחדרו לישראל מסיני בניסיון לבצע פעולות טרור.

המצרים אינם נוקפים אצבע כדי לעצור הזרמת אמצעי לחימה לפלשתינאים. הסכם השלום עמם קר ביותר. נשיא מצרים מובארק לא דרך על אדמת ישראל חוץ מבטקס ההלוויה של יצחק רבין. האומנם מגיעה לו מחווה מצד ישראל?

מדוע סבורים המנהיגים שלנו, שעלינו לעשות מחוות מסוגים שונים לשונאינו? לדאבוני הרב, אינני זוכרת אירוע כלשהו של מחווה לישראל ממדינה ערבית.

השם שמור במערכת

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ