בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

זה לא רק כסף

תגובות

בתגובה על "6 מיליארד? ואולי 12?" מאת ד"ר בריימן ("הארץ", 27.12.04)

ד"ר רון בריימן, יו"ר חוג הפרופסורים לחוסן מדיני וכלכלי, בבואו לבצע "בדיקה הוגנת", כדבריו, של מחירה הככלי של ההתנתקות, מונה כמה תרחישים לפינוי ומפרט את העלויות הכרוכות בהתממשותם. אלא שהתיאוריה הכלכלית אינה מסתפקת בבדיקת העלויות של פעולה מסוימת, אלא מעמידה מול העלויות את תועלתה של הפעולה. לפיכך היה ראוי לציין את התועלת שתצמח למדינה ממימוש תוכנית ההתנתקות (ביטול ההוצאות המתמשכות על החזקת כוחות הצבא בתוך רצועת עזה, תמיכה במתיישבים שם, ועוד).

ד"ר בריימן גם אינו מדייק בהצגת העובדות. למשל, הוא מונה את בניית הגדר כעלות הכרוכה בביצוע תוכנית ההתנתקות. כידוע, קיימת גדר ביטחון מסביב לרצועת עזה, והיא אף יעילה למדי.

אינני סבור שהדרך הטובה ביותר לבדוק את תוכנית ההתנתקות היא אך ורק במושגים של עלות-תועלת. התיאוריה הכלכלית מכירה גם בקיומם של ערכים או "טעמים" שהם משמעותיים ביותר בבחינת הכדאיות של פעולה. התעלמות מערכים או טעמים אלה יכולה להביא למסקנות נוראות כגון כדאיותה הכלכלית של העבדות.

אמנון גת

מתן

*

רון בריימן מנסה להבהיל בעלות הכלכלית הגדולה של ההתנתקות. הוא מתעלם מכך, שמפעל ההתנחלות כולו הוא חבית בלא תחתית. עד כה הושקעו בהתנחלויות כ-80 מיליארד דולר. כל זאת בלי לדבר על אובדן חיים.

בני גפן

תל-מונד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו