בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חזון דוברת

תגובות

בשבוע שעבר נפגשנו - חברי ארגונים חברתיים וועדי הורים - עם שלמה דוברת, יו"ר הוועדה לרפורמה בחינוך. הוא הציג את הבעיות, החזון ודרכי הפתרון, הדגיש את מחויבותו לחינוך הערבי ואמר, כי המצב קריטי ודורש פתרון מיידי. הדברים הללו מחזקים את הסקר שעשה ארגון עדאלה באוכלוסייה הערבית, ובו 72% מהנשאלים ציינו שמצב מערכת החינוך הערבית גרוע מאוד.

הדברים של דוברת בעניין שינוי בחלוקת השעות לכל תלמיד, למעשה ביטול דו"ח שושני, קביעת קריטריונים סוציו-אקונומיים ולא פוליטיים (ארץ מוצא ההורים, יישובי הפריפריה), דיון מחדש במטרות החינוך הערבי, הוצאת נציג השב"כ מוועדת המכרזים לבחירת מנהלים ומורים - הם הצעד הראשון והנכון ליציאה מהמשבר.

ואני מציע עוד, שאגף שח"ר (שירותי חינוך ורווחה) ייקח על עצמו את שיקום המערכת, ולא דרך קבלני משנה. יש גם לבדוק את המכללות והסמינרים המכשירים מורים ערבים, לראות עד כמה ראשי החינוך הערבים מתאימים להוביל את השינוי. כאיש חינוך, אני מוכן להיות שותף בהובלת השינוי.

עיד גבילי, מורה

חיפה

*

מתברר, שמעבר לכל התוכנית של ועדת דוברת יש מגמה לבטל את מבחן הבגרות בספרות עברית; מסלקים את הספרות ממסלול מקצועות החובה.

ההפרטה באופנה, הכפר הגלובלי נושף בעורפנו, והעברית בחוץ: השאלה היא, אם אכן אנו נכונים לוותר על עיצוב זהותו של הדור הצעיר, אם באמת יינתן אור ירוק למחיקה הדרגתית של הספרות העברית מ"סל התרבות" הלאומי.

זה כמה שנים פוגעים בהדרגה בספרות העברית, ויש מוסדות חינוך שהחליפו אותה במקצוע הומניסטי אחר. ביאליק בחוץ - יש מקצועות אחרים שיש להכניס תחת כנפינו.

הספרות העברית פרצה דרכים לפני היישוב העברי, שיקפה מציאות ואף עיצבה מציאות. הספרות העברית והספרות הכללית הן המכנה המשותף לכל חלקי החברה הישראלית - וחשוב שאיגודי היוצרים ייצאו יחד למאבק נגד רוע הגזירה.

הרצל חקק

יו"ר אגודת הסופרים העברים

*

הנה פירוט ההשקעה של מורה מעבר למשרה, בימים שאינם זוכים לתשלום לפי מניין הימים הנוספים: 1 יום היכרות; 2 ימי היערכות והתארגנות; 3 ימי טיול שנתי; 4 ימי זיכרון וטקסים ביום החופשי; 5 ימי הורים; 6 ימי ישיבות ציונים; 7 ימי (לילות) מועצה פדגוגית; 8 ימי מבחן, כנסים והשתלמויות; 9 ימי סיור, גיבוש והצגות; 10 ימי חגיגות, חגים ומסיבות. למניין עבודת המורה נוספים לא פחות מ-55 ימי עבודה.

כל זאת בלי לצרף לחשבון את שעות העבודה היומית בהכנת המבחנים ובדיקתם. הכנת מערכי שיעור, שעות שיחה בטלפונים (גם על הנייד אין החזר כספי), שלא לדבר על רכישת ספרות מקצועית (היחידים שאינם מקבלים תוספת ספרות מקצועית הם המורים).

אם אחרי כל ההשקעה הזאת עדיין מעמדו של המורה נחות ביחס למקצועות אקדמיים במשק, הרי זה משום שאינו דורש תמורה הולמת לעבודתו.

ועדת דוברת לא שמה אל מול עיניה את מעמדו של המורה ותנאי עבודתו. עניין זה היא משאירה לארגוני המורים ונותנת מענה ל"שמרטפייה ממלכתית" בלבד.

רק צמצום מספר התלמידים בכיתה והגבלתו עד ל-20 ייתן מענה לצורכי המורה והתלמיד, יאפשר היכרות ומחויבות אישית, פעולות חינוך ומניעת אלימות, ואף עשוי להוביל להישגים לימודיים גבוהים יותר.

איציק רייכר, מורה

עין ורד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו