בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מי עיבד את מי

תגובות

כמו יעל דר גם אני שמחתי על הגיליון החדש של "עולם קטן" (הארץ, ספרים", 24.11) וקראתי בו בעניין, אך לא בלי כמה הרהורי כפירה, ובראשם השאלה אם אמנם צריך להתייחס ל"ספרות ילדים" כאל תחום מחקר נפרד, וכיצד מחליטים בכלל מהי "ספרות ילדים".

אכן, האחים גרים כינו את קובץ סיפוריהם "מעשיות לילדים ולבית" - בית במובן משפחה - וכפי שעולה ממכתביהם, אין ספק שחשבו על "סיפורים לכל המשפחה" כפי שמקובל לומר היום. עם זאת, ידידם המשורר וההוגה אכים פון ארנים - שבהשפעת קובץ השירים "קרן פלאים לנער" שהוא וגיסו המשורר קלמנס ברנטאנו אספו ועיבדו, החלו האחים גרים במלאכת איסוף הסיפורים - הציע ליעקב גרים להוסיף כותרת משנה לסיפורים: "להקראה מפי ההורים". יעקב גרים השיב לו, לא בלי עלבון, שבילדותו קראו מדי ערב בביתם פרק מכתבי הקודש, וגם שם יש דברים "שרך הלב היה מעדיף להימנע מהם". משיחות והתכתבויות אלה ברור שזהות קהל היעד לא היתה כה חד-משמעית.

התכתבות מרתקת נוספת התנהלה בין יעקב גרים לפליקס ליברכט, שתירגם לגרמנית את ספרו של ג'אנבטיסטה בזילה (Basile), שכונה, בעקבות דקמרון של בוקצ'ו, Il Pentamerone (סיפוריו מחולקים לחמישה ימים), ובכותרת המשנה "סיפורים לקטנים" (במקור נקרא הספר Lo Cunto de li Cunti, כלומר "סיפור הסיפורים"). יעקב גרים ביקש מפליקס ליברכט להוציא מתרגומו דברים שאינם מתאימים לאוזני נשים וילדים, וליברכט ענה לו "אתה יודע היטב שבזילה כתב אמנם 'סיפורים לקטנים', אך הספר אינו מיועד לילדים". ספרו של בזילה, שממנו שאובים כמה מהנודעים שבסיפורי האחים גרים, וביניהם גם סינדרלה והיפהפייה הנרדמת, הוא אכן ספר גס, אירוטי מאוד וגם גזעני להפליא. סיפור המסגרת שלו וגם הסיפור האחרון המוליך אל הסוף מעמתים דמויות של שפחות שחורות רעות וערמומיות ואף מכוערות עם דמויות יפות וטובות של נשים לבנות, וקושרים במפורש בין צבע העור לבין תכונות האופי והיופי.

מובן שספרו של בזילה סחף את הקוראים לא רק בשל תכונות מפוקפקות אלה, אלא גם בזכות הדמיון השופע, השנינות והחתרנות: סיפור "יפהפיית היער הנם" של שארל פרו מבוסס על סיפורו של בזילה "שמש, ירח וטליה", המספר על הנסיכה טליה שגופתה המתה מוטלת בארמון נעול ונטוש, נאנסת בידי מלך שנכנס מן החלון, הרה ויולדת תאומים שגורמים לה לשוב לתחייה, ונרדפת בידי המלכה שרוצה לשרוף את טליה ולבשל את ילדיה. באירופה הנוצרית הובן סיפור זה כלגלוג מפורש על מיתוס הבתולה הקדושה, ולכן סיפור המלך השוכב עם הבתולה המתה ולידת התאומים הושמטו כליל. ליתר ביטחון הציבו פרו והאחים גרים סביב הארמון גדר חוחים, לבל ייכנסו מלכים חושקים מבעד לחלון, וכך הפכה טליה ל"שושנה בין החוחים", Dornroeschen - כך היא מכונה בסיפורם של האחים גרים, כינוי המיוחד במסורת הנוצרית לבתולה הקדושה.

היינריך פון-קלייסט, שהיה אף הוא מבני חוגו של אכים פון-ארנים אך פטור מהצדקנות הדתית של האחים גרים, יצר, כנראה בהשפעת בזילה, את סיפור "המרקיזה פון-או" השנון שלו, שוויתר לחלוטין על הממד הפנטסטי של הסיפור והעשיר אותו בדמויות בשר ודם.

גם סיפור סינדרלה, "חתולת האפר", מבוסס על סיפור של בזילה, שבו רוצחת צצולה את אמה החורגת ומשכנעת את אביה לשאת לאשה את מורתה האהובה, שמתגלה כאם חורגת מזוויעה, המביאה אל הבית את שש בנותיה שקודם לכן הסתירה את קיומן, ומשליכה את צצולה אל מאחורי התנור, שלכן היא מכונה "חתולת האפר". העיבוד המגמתי אינו מתבטא רק בהשמטת רצח האם החורגת הראשונה כדי להחליפה במורה, אלא גם בפרטים הקטנים בסיפור: כך הדקל המופיע בסיפורו של בזילה, ומצביע על מוצאו המזרח-תיכוני, כנראה ערבי, של הסיפור, הפך אצל האחים גרים לעץ אגוז, המקודש לאל תור, אל הרעם, כדי להציג את הסיפור המעובד כ"סיפור מן המיתולוגיה הגרמנית הקדומה", ואילו אצל פרו הוחלף העץ הקסום בפיה-סנדקית שאומרת לסנדריון "תהיי ילדה טובה? אז אדאג שתלכי לנשף", ממש כמו אצל הרוזנת דה-סגיר. לעומת זאת הסוף האכזרי של הסיפור אצל האחים גרים אינו קיים אצל בזילה, שסיפורו מסתיים באווירה מפויסת. העונש האכזרי ל"רעים" שמאפיין רבים מסיפור האחים גרים הוא לעתים קרובות תוספת שלהם, שמשקפת את התרבות הגרמנית ולא את ההיגיון הפנימי של הסיפור.

ב"עולם קטן" דנות רחל וייסברוד וחנה לבנת בעיבודים לסיפורים בקולנוע ובספרות כאילו גרסאותיהם של פרו וגרים הן גרסאות מקוריות, כשלמעשה גרסאות אלה עצמן הן עיבודים מרחיקי לכת. במיוחד מפריע הדבר במאמרה של לבנת, "דמותה האמיתית של סינדרלה". הרי דמותה האמיתית של סינדרלה היא זו המופיעה בסיפורו של בזילה, ולא בעיבודיהם של פרו וגרים, מה גם שחלק מהמתרגמים והמעבדים לשפות השונות הכירו את סיפוריו של בזילה והושפעו מהם בעיבודי הגרסאות של פרו וגרים, שאינן סיפורי ילדים חינוכיים אלא גרסאות מצונזרות של סיפורים אירוטיים עסיסיים למבוגרים בלבד. דווקא המגמה המבורכת של "עולם קטן" לעסוק בהקשרים התרבותיים של "ספרות ילדים" מחייב התייחסות כוללת לספרות ילדים כספרות בכלל, ולא כתחום נפרד.

ענת פרי

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו