בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה התועלת בשינון ללא הבנה?

תגובות

רשימת המכולת של מאה המושגים שמה ללעג ולקלס את כל מהותו של מקצוע החינוך בישראל ("100 מושגי החובה לתלמידי ישראל: בלי שואה ובלי ערבים" מאת יולי חרומצ'נקו, "הארץ", 3.1). שינון רשימה מצומצמת ושבלונית זו מגמד את כל תרבותנו ומרחיק את הנוער מהזדהות עם תוכנה. ויותר מכל הדבר מעיד על המטרה האמיתית שלשמה הומצאה הרשימה - להציג שיפור בתוצאות בחינות המיצ"ב כדי להפיק תועלת פוליטית.

אם כל שנות הלימוד בבית הספר שקולות לרגע האמת של בחינה זו או אחרת - אין צורך במערכת החינוך הממלכתית. בתי הספר הפרטיים המכינים לבגרות ולמבחנים אחרים עושים זאת טוב יותר. הרי רשימת מושגים, שאין ביניהם שום קו מקשר, מפספסת את כל המהות של חינוך לערכים. שינון ללא הבנה, ללא הבחנה וללא כל דיון במהות - אין לו דבר וחצי דבר עם חינוך.

ואם מישהו יכיר את כל המושגים הללו בעל פה - האם זה יהפוך אותו לבעל מודעות לאומית גבוהה יותר? הרי כל הנהגים בישראל שיננו את כל התמרורים בעל פה למבחן התיאוריה - האם זה הופך את כולם לנהגים מצטיינים? האם זה מצמצם תאונות?

ברור שלא. מפני שמערכת החינוך הממלכתית לא נועדה לנפק מדדים ומספרים כמו בבורסה. החינוך נועד להקנות לתלמידי ישראל כלים לחשיבה וכן מושגים וידיעות, שעמם יוכל להזדהות או לחלופין להתעמת. שיטת ההישגים שהמערכת מנסה להשליט גם על התחום הערכי אינה מובילה ליעדים הנ"ל. על אחת כמה וכמה בהעדר כל התייחסות לדילמות ולמחלוקות, שהן חלק מהתרבות והמורשת של כולנו.

ליאור אתגר

רעננה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו