מה התועלת בשינון ללא הבנה?

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

רשימת המכולת של מאה המושגים שמה ללעג ולקלס את כל מהותו של מקצוע החינוך בישראל ("100 מושגי החובה לתלמידי ישראל: בלי שואה ובלי ערבים" מאת יולי חרומצ'נקו, "הארץ", 3.1). שינון רשימה מצומצמת ושבלונית זו מגמד את כל תרבותנו ומרחיק את הנוער מהזדהות עם תוכנה. ויותר מכל הדבר מעיד על המטרה האמיתית שלשמה הומצאה הרשימה - להציג שיפור בתוצאות בחינות המיצ"ב כדי להפיק תועלת פוליטית.

אם כל שנות הלימוד בבית הספר שקולות לרגע האמת של בחינה זו או אחרת - אין צורך במערכת החינוך הממלכתית. בתי הספר הפרטיים המכינים לבגרות ולמבחנים אחרים עושים זאת טוב יותר. הרי רשימת מושגים, שאין ביניהם שום קו מקשר, מפספסת את כל המהות של חינוך לערכים. שינון ללא הבנה, ללא הבחנה וללא כל דיון במהות - אין לו דבר וחצי דבר עם חינוך.

ואם מישהו יכיר את כל המושגים הללו בעל פה - האם זה יהפוך אותו לבעל מודעות לאומית גבוהה יותר? הרי כל הנהגים בישראל שיננו את כל התמרורים בעל פה למבחן התיאוריה - האם זה הופך את כולם לנהגים מצטיינים? האם זה מצמצם תאונות?

ברור שלא. מפני שמערכת החינוך הממלכתית לא נועדה לנפק מדדים ומספרים כמו בבורסה. החינוך נועד להקנות לתלמידי ישראל כלים לחשיבה וכן מושגים וידיעות, שעמם יוכל להזדהות או לחלופין להתעמת. שיטת ההישגים שהמערכת מנסה להשליט גם על התחום הערכי אינה מובילה ליעדים הנ"ל. על אחת כמה וכמה בהעדר כל התייחסות לדילמות ולמחלוקות, שהן חלק מהתרבות והמורשת של כולנו.

ליאור אתגר

רעננה

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ