בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שמי לא כתב בערבית

תגובות

בסקירת האוטוביוגרפיה של ויקטור נחמיאס ("הארץ, ספרים",27.10) הזכיר דני רובינשטיין בחטף את הסופר יצחק שמי (1949-1888) ואת "ספרו בערבית 'נקמת אבות'". ולא היא. "נקמת האבות" נכתב בעברית, שכן שמי היה מסור מנעוריו לתחיית השפה העברית. הנובלה "נקמת האבות" נחתמה ב-1928 בחברון, ועניינה בגבול הדק שבין דבקות דתית לשפיכות דמים. קרוב לוודאי שהכותרת נכתבה כמהתלה אכזרית על אחת הברכות המרכזיות בסידור התפילה היהודי - ברכת האבות. ביצירה זו נתקנה גם נבואת זעם בדבר אלימות ממשמשת ובאה: האבות - אברהם, יצחק, ויעקב, הקבורים בחברון, אינם מקור ברכה לצאצאיהם, ערבים ויהודים, אלא מקור קללה. ואכן, נקמת האבות המשיכה להדהד בשנים שחלפו מאז פרסומה בין גלי אלימות שהחלו בסמוך למאורעות בחברון עצמה ב-1929. מותו של אורי אילן ב-1955 בכלא דמשק גם הוא נקשר ליצירה זו, שכן הפתק "לא בגדתי", שנמצא על גופתו של אילן עם החזרתה ארצה, נכתב על דף מ"נקמת האבות" (כיצד הגיעה נובלה נשכחת זו לכלא דמשק?). רצח אירע שוב בתוך מערת המכפלה ב-1994, והאלימות נמשכת בימים אלה.

שמי אמנם כתב מחוץ לזרם המרכזי של הספרות העברית וכן מחוץ לזרם המרכזי של הספרות הפלסטינית, אך הוא בולט בדיעבד כאחד מחשובי הסופרים המזרח-תיכוניים של המחצית הראשונה של המאה העשרים. מאז יצירתו כמעט שנשכחה, אולם באחרונה צצה כמוקד עניין מחודש. בשנת 2000 ראתה אור יצירתו בתרגום אנגלי בארה"ב תחת הכותרת "סיפורי חברון" (Hebron Stories). אנטון שמאס וא"ב יהושע תרמו יחדיו להצלחת הספר, בהצביעם על מקומה הייחודי של "נקמת האבות" כקול פלסטיני מהימן בספרות העברית החדשה. התרגום האנגלי זכה לביקורות נלהבות ב"לוס אנג'לס טיימס" ובכתבי עת ערבים-אמריקאים. הספר אמור לצאת לאור בצרפתית בשווייץ בשנת 2005, ובקרוב יופיע הספר שוב גם במקור העברי. תרגום ערבי עתיד לראות אור במקביל כמענה להתעניינות בקרב הפלסטינים - באחרונה הכירה האגודה האקדמית הפלסטינית בשמי כאחד הסופרים הפלסטינים החשובים במאה העשרים. מאמרים על שמי הופיעו באחרונה בעברית, באנגלית ובערבית, ויש לקוות שבעתיד הקרוב ייכללו סיפוריו בתוכניות הלימודים בבתי הספר העבריים והערביים בישראל וכן בבתי הספר הפלסטיניים.

שיתוף הפעולה המביא עתה לפרסומה של יצירתו של שמי בערבית ובעברית עתיד להפגיש דור חדש של צעירים ישראליים ופלסטיניים עם יצירתו של שמי. בכך ילמדו להכירו כחלק מנופם המשותף וכוונה חדשה תתקן ביצירתו של שמי - ברכת אברהם אבינו וברכת האבות, מחברון עיר האבות, לארצו ולזרעו.

יוסף צרניק

בוורלי הילס, בשם יורשיו של יצחק שמי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו