בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הצביעות המסוכנת של מתנגדי ההתנתקות

תגובות

תוכנית ההתנתקות הצליחה באופן אירוני לעשות משהו שאף אחד לא הצליח לעשות לפניה: לצרף את הימין הקיצוני למחנה יפי הנפש, הליברלים שוחרי זכויות האדם. שני טיעונים שמשמיעים באחרונה מתנגדי התוכנית מחייבים לכאורה מסקנה זו. האחד הוא שתוכנית ההתנתקות פוגעת בזכויות האדם של המתנחלים, כפי שרעיון הטרנספר פוגע בזכויות האדם של הפלשתינאים; השני הוא שההחלטה עליה אינה דמוקרטית מפני שלא התקבלה במשאל עם.

אלא שאין לשמוח על "מהפך" זה, שחל בשיח של אנשי ארץ ישראל השלמה, כיוון שהוא צבוע ומסוכן.

החשש מעקירת בני אדם, מתנחלים כפלשתינאים, נשמע על פניו הגיוני. אבל מי שלא מצליח להבחין בין שני המצבים נכשל כשל מוסרי אמיתי. האם ניתן להשוות בין גירוש בכוח על ידי מדינה כובשת להעברה של אזרחי מדינה ריבונית על ידי מדינתם שלהם?

הטיעון שההתנתקות אינה דמוקרטית מפני שההחלטה עליה לא התקבלה במשאל עם או מפני שמצביעי שרון בבחירות לא חשבו שהם מצביעים למען ההתנתקות, אינו יותר כן. יכול להיות שניתן היה לקבל את ההחלטה בהסכמה רחבה וברורה יותר, אבל מה יותר דמוקרטי מהחלטה של כנסת ישראל וממשלתה?

כמו טיעון זכויות האדם, הטיעון הדמוקרטי נועד לקסום למי שארץ ישראל השלמה אינה בראש מעייניו. אבל מי שאינו "דמוקרטי" הוא דווקא מי שטוען את הטיעונים הללו. המתנחלים הם אלו שמתנגדים להחלטה של כנסת ישראל וממשלתה. הם אלו שמאיימים להפר את החוק ולהיאבק בכוח בשליחיה של המדינה בזמן הפינוי. הם אלו שלא מבינים שמיעוט יהודי אינו יכול לשלוט לאורך זמן ברוב ערבי. הם אלו שמאיימים על האופי הדמוקרטי של המדינה.

תגובות הימין הקיצוני להתנתקות, הנשענות על השיח הליברל-דמוקרטי, אינן מצביעות על מכנה משותף לחברה הישראלית אלא להיפך, על שבר גדול. מי שהדמוקרטיה יקרה לו באמת ושזכויות האדם הן בעיניו ערך העומד בפני עצמו, לא יכול לתמוך בהמשך הכיבוש. דבריהם של חלק מהמתנחלים ותומכיהם מראים כי הם מחויבים לערכים אחרים, שזרים לרוב אזרחי המדינה, יותר משהם מחויבים לערכיה של מדינה יהודית דמוקרטית.

מה שבאמת עומד מאחורי טיעון זכויות האדם אינו "ערכו של האדם באשר הוא אדם" אלא "ערכו של המתנחל באשר הוא מתנחל". מה שבאמת עומד מאחורי הטיעון הדמוקרטי אינו "שלטון הרוב" אלא שלטון המיעוט היהודי ברוב הפלשתיני. אסור שלא לראות את זה.

איתמר גלבפיש

כפר יונה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו