בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין מקום למלה "פראייר"

תגובות

בתגובה על "מגיפה ישראלית" מאת מיכאל בבלי ("הארץ", 26.12.04)

מיכאל בבלי צודק. אנחנו בדרך להרס עצמי. הרס הנשען כל כולו על מלה אחת - "פראייר". אף שמלה זו עברה כמה גלגולים, ולפעמים נדמה כי מדובר בסך הכל במלה תמימה, לא מזיקה, מין מלת גנאי קלילה - המלה נושאת אתה עולם ומלואו.

הפראייר, כך נדמה, הוא השלילי, הוא כל מה שלא צריך להיות. אולי מסיבה זו אין מלה הפוכה לפראייר. שלא כמו חרוץ ועצלן, מהיר ואטי, בכל הנוגע לפראייר יש אותו, ואת ה"לא". והלא הוא באופן פרדוקסלי לגמרי ה"כן", החיובי. והמלה הזאת מייצגת בעיה מרכזית בחברה. כשה"לא" נהפך ל"כן" כש"אסור" נהפך ל"מותר", או-אז החברה מאבדת ערכים בסיסיים, מהותיים, כאלה שאחראים ליציבותה.

חברה זקוקה לערכים בסיסיים, למוסר חברתי ולחוקים. הפראייר הוא האיש שמציית לחוקים, בעל המצפון והמוסר החברתי, הוא המחזיק את הראש של המדינה מעל המים.

חונכנו על ברכי תרבות ה"לא פראייר", ה"אל תצא פראייר". היש משהו מעליב מזה? לשיטתנו, כן. מעליב יותר להיות אנוכי, חסר מודעות פוליטית וחברתית. מעליב יותר להיות זה שדואג תמיד אך ורק לעצמו, ובסופו של דבר יאבד גם את זה.

נחשוב מחדש איך לבנות מחדש. התחלה בסיסית ביותר תהיה להוציא את המלה ה"מקרבנת" הזאת מאוצר המלים הישראלי. כי מלה היא לא רק מלה. היא החברה כולה.

ורד ג'דה

ראשון לציון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו