בלשון נקבה

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

בתגובה על "'אחת מאתנו'" מאת אהוד אשרי ("הארץ", 14.1)

אהוד אשרי מצר על כך, ש"המדריך למשפחה החדשה" מנוסח בחלקו בלשון נקבה, וכביכול פונה לנשים בלבד תוך כדי הדרתם של הקוראים הגברים.

המהלך הסמלי של התקת מוקד הכוח מניסוח מוחלט בלשון זכר המאפיין את השפה העברית הממוגדרת ראוי לשבחים. בין היתר, משום שהוא מקדם דווקא שוויון מגדרי, שאינו נגזר רק מתהליכים מוחשיים וחומריים, אלא גם משינויים במציאות הסמלית.

אין צורך להיות חוקרת מדופלמת כדי לזהות כמה מן הדרכים שבהן קיימת הבחנה בין הקשרים שנשים מקיימות עם התרבות ודרכי התקשורת שלה לבין אלה המתקיימים על ידי גברים. החל בספרי הלימוד, עבור בסרטי הקולנוע, תוכניות הטלוויזיה ושלטי הפרסומת, וכלה בהוראות הניתנות בתמרורים - כל אלה מנוסחים בלשון זכר.

במונחים כמותיים, כפי שמראים המחקרים בחמישים השנים האחרונות, גברים, בנים ונערים מיוצגים במידה עצומה יחסית לנשים, בנות ונערות.

הניסיון לשרש מן השפה ביטויים המשעתקים את חלוקת הכוח הממוגדרת מרמז על הקשר האמיץ בין הלשון לבין המציאות, ונועד לחדד את בעייתיות האי-שוויון המובנה והמופנם היטב. אימוץ לשון נקבה מצביע על ניסיון להפר את הסטטוס קוו הלא צודק.

יש לראות בשינוי המילולי בראש ובראשונה הצהרה סמלית, ולא תחליף למאבק פוליטי במציאות החברתית.

למרבה הצער, אין אפילו היום מהלכים נרחבים לפרויקט הפמיניסטי, שנותר עדיין במידה רבה פרובוקטיווי אפילו בעיני נשים רבות. לא נותר אלא לקוות, כי הלהט המניע את אימוץ הלשון הנקבית ישמש לא רק לצרכים דידקטיים גרידא, אלא גם יצליח לחלחל ללב הקוראות והקוראים.

ד"ר עמית קמה

תל אביב

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ