גניבת רכב - מקור לרווחים

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה
הדפיסו כתבה

בתגובה על "גידול של 16.5% בגניבת כלי רכב" מאת דוד רטנר ("הארץ", 11.1)

תופעת גניבת הרכב אינה חדשה. ב-1997 נגנבו כ-50 אלף מכוניות. מאז חלה ירידה במשך שבע שנים רצופות. ועכשיו, דווקא כאשר גדר ההפרדה מהגלבוע ועד ראש העין כבר פועלת, חלה עלייה של 17%.

הראשונים הנהנים מהתופעה הם כמובן גנבי הרכב. אבל כנראה לא רק הם. בדיקת המותגים הנגנבים ביותר (סובארו, מאזדה ופיאט) מוכיחה, שהשיקולים הם בעיקר עסקיים. רוב המכוניות הגנובות אינן משמשות לנסיעה, אלא "נשחטות" ונמכרות לחלקים; רובן המכריע, כ-65%, בשטחים.

רוב החלפים חוזרים לישראל כי כאן יש ביקוש. יוצרים אותו המוסכים. מערכת הפצה מסועפת מעבירה את החלפים הללו מהמשחטות בשטחים אל המוסכים בישראל. המערכת הזאת פועלת כמובן בלא פיקוח ובלי חשבוניות. הנה עוד מישהו שנהנה.

למרות ירידה של כ-50% בהיקף התופעה בין 1997 ל-2003 תעריפי ביטוח הרכב לא ירדו במקביל. אבל כשיש עלייה - כבר התבשרנו, בעקבות המספרים האחרונים שפורסמו, ש"לא יהיה מנוס מהעלאת התעריפים". כלומר, עוד מישהו שמרוויח.

גניבת 30 אלף מכוניות בשנה מביאה מיד לרכישתן של 30 אלף מכוניות חדשות. כלומר, גם ליבואני הרכב יש סיבה לחייך. יבוא בהיקף כזה מכניס גם לקופת המדינה יותר ממיליארד שקל מסים. אם כך, אולי גם למדינה לא ממש אכפת.

מי שמשלם את המחיר, כרגיל, הוא האזרח. רכב גנוב זה לא רק נזק כספי. מי שזה קרה לו יודע כמה זה מרגיז.

לפני שנים התייחסנו לתופעה הזאת כמו אל מזג האוויר. אמרו לנו שאין מה לעשות. אבל היום יש פתרון. שמו: גדר ההפרדה.

מיקי לפיד

אבן יהודה

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ