בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשמים חיוביים, מה רע?

תגובות

בתגובה על "הצגה-בתוך-הצגה-בתוך-הצגה" נעם בן-זאב ("הארץ", 20.1)

קראתי את ביקורתו של נעם בן-זאב ותמהתי, אם מבקר מוסיקלי הכותב רק טוב פוגם בדמותו כמבקר?

הייתי בהצגה שבה צפה המבקר, וגם צפיתי בעבר במספר רב של הצגות אופרה על בימות אירופיות, ויש רק סופרלטיווים בפי להגדרת ההצגה, כפי שגם כתב מיכאל הנדלזלץ: "זו אופרה שמצהירה בגדול: אני אופרה כמו שצריך לעשות אופרה".

על מה מלין בן-זאב? על שהסופרן ש"נרצחה" קמה לקוד לקהל? על התפאורה המהממת, שלדעתו "גוועת מחסר רוח חיים מהעדר יופי פנימי"? על עלילת האופרה "הליצנים"? (ובמה היא גרועה יותר מעלילותיהן של אופרות רבות אחרות?)

ביקורתו זו של בן-זאב פגעה בהערכתי את דבריו. לפעמים חשוב לכתוב רשמים חיוביים (מכל בחינה של הביקורת) ובמיוחד כשההצגה שמדובר בה באמת ראויה לכל השבחים.

אורה לוין

באר שבע



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו