בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שימשיך לרחם על הפלשתינאים

תגובות

בתגובה על "סליחה, נגמר לי הכאב" מאת יוסי שריד ("הארץ", 24.1)

אנחת כאב עצומה משתחררת מחזה לחוץ ועמוס ייסורים כאשר קוראים את הסאגה הטראגית פרי עטו של יוסי שריד. אכן, מודיע אני בהכנעה, לשונו ועטו מפיקים מרגליות, אמנם מרושעות ושקריות, אבל הוא תמיד מעניין.

לאיזו מדינת יהודה הוא מתכוון? ל-50 משפחות ביצהר ו-80 בתפוח, או אולי לאלפים באריאל ובמעלה אדומים?

אני תושב קרני שומרון, והצלחתי לזהות אולי שניים-שלושה שמתאימים לתיאור המפלצתי של שריד. אינני זקוק להשתתפות שלו בצער. אחרי שהטביע את מדינתי בצער ויגון (תוצרת נורווגיה), איזו מעלה היתה יכולה להיות לצער המדומה שלו?

שימשיך לרחם על הפלשתינאים. אני משוכנע שהם יכירו לו טובה על כך. אבל למרות זאת, מוטב שלא ייקלע לבדו בלבו של איזה כפר מסכן שכזה. כי אז, מה לעשות, אני ארחם עליו בעל כורחי.

נחום שטטמן

קרני שומרון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו