שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשליחת הכתבה באימייל

שימשיך לרחם על הפלשתינאים

בתגובה על "סליחה, נגמר לי הכאב" מאת יוסי שריד ("הארץ", 24.1)

אנחת כאב עצומה משתחררת מחזה לחוץ ועמוס ייסורים כאשר קוראים את הסאגה הטראגית פרי עטו של יוסי שריד. אכן, מודיע אני בהכנעה, לשונו ועטו מפיקים מרגליות, אמנם מרושעות ושקריות, אבל הוא תמיד מעניין.

לאיזו מדינת יהודה הוא מתכוון? ל-50 משפחות ביצהר ו-80 בתפוח, או אולי לאלפים באריאל ובמעלה אדומים?

ועידת יהדות ישראל והעולם

אני תושב קרני שומרון, והצלחתי לזהות אולי שניים-שלושה שמתאימים לתיאור המפלצתי של שריד. אינני זקוק להשתתפות שלו בצער. אחרי שהטביע את מדינתי בצער ויגון (תוצרת נורווגיה), איזו מעלה היתה יכולה להיות לצער המדומה שלו?

שימשיך לרחם על הפלשתינאים. אני משוכנע שהם יכירו לו טובה על כך. אבל למרות זאת, מוטב שלא ייקלע לבדו בלבו של איזה כפר מסכן שכזה. כי אז, מה לעשות, אני ארחם עליו בעל כורחי.

נחום שטטמן

קרני שומרון

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ