בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רכוש שאינו נחשב כנכסי נפקדים

תגובות

בתגובה על מאמר המערכת "עוולה ואיוולת בירושלים" ("הארץ", 21.1)

ברצוני להעיר על מאמר המערכת: חוק נכסי נפקדים חל על אותם תושבים ערבים ששהו בתאריכים הקובעים בארץ אויב (שהיו בסכסוך מלחמתי עם ישראל). רכושם של פלשתינאים ששהו בתקופה הזאת באירופה או אמריקה אינו נחשב כנכס נפקד.

האמירה, כי "אף שחוק נכסי נפקדים היה בתוקף החליטו ממשלות ישראל שלא להפעילו על מזרח ירושלים המסופחת משום האי-צדק הכרוך בכך", אינה מדויקת. בסוף שנות ה-80 ועד למהפך הפוליטי ב-1992 עסק משרד השיכון בעידודו וביוזמתו של מי שעמד בראשו אז, השר אריאל שרון, ובאמצעות עמותות המתנחלים "עטרת כהנים" ואלע"ד, בפינוי תושבים ערבים מבתיהם ברובע המוסלמי בעיר העתיקה ובסילואן. כמה מהנכסים הללו הוכרזו כנכסי נפקדים, והדבר שימש עילה בידי עמותות המתנחלים לפנות את יושביהם למרות האי-צדק הכרוך בכך.

ועדת קלוגמן, שמונתה על ידי שרי האוצר והמשפטים לאחר עליית העבודה לשלטון ב-1992, חשפה את העניין, והדבר שימש את טדי קולק, ראש העיר אז, בפנייה לראש הממשלה יצחק רבין, שהנחה שלא ייעשה שימוש בחוק נכסי נפקדים כדי לפנות תושבים מבתיהם, גם אם הנכסים נמצאים בקריטריון של נכס נפקד.

לעניין ההחלטה החדשה מיולי 2004, ולפיה ייעשה שימוש בחוק נכסי נפקדים בירושלים, אוכל להגיד: "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו?"

אמיר חשין

לשעבר יועץ לענייני ערבים של ראש העיר ירושלים (1994-1984)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו