בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרוזיה נעדרה מן הטקס באושוויץ

תגובות

עקבתי במתיחות ובהתרגשות אחרי הטקס שהתקיים ב-27.1 במלאות 60 שנה לשחרור מחנה המוות של גרמניה הנאצית על אדמת פולין. מרגש במיוחד היה מצעד המלכים, נשיאי מדינות וראשי ממשלות הנושאים נרות לנשמת הנספים בשואה ומניחים אותם על קברי החיילים.

הופתעתי משני דברים. האחד חיובי: מראה מדינות מוסלמיות, כגון טורקיה, אזרבייג'אן וקזחסטאן, המשתתפות במצעד. השני מאכזב: העדרה של גרוזיה, ידידת ישראל והיהודים, מן הטקס.

תמיהתי-אכזבתי נובעת מהתרשמותי העזה ממידת ההזדהות והאהדה שגיליתי ב"שבוע היהודי-הגרוזיני בגרוזיה", שהתקיים באוקטובר 2004, הן כלפי ישראל והן כלפי יהודיה, שעזבו אותה ועלו ארצה בהמוניהם.

גולת הכותרת של הביקור היתה פסטיבל באמפיתיאטרון של מטציכה, בחסות נשיא מדינת גרוזיה, במלאות 2,600 שנה להתיישבות יהודים בעיר - בירתה העתיקה של גרוזיה, 20 ק"מ מצפון לטביליסי - שבו הושמעו דברי תהילה רמים לעם ישראל, שירים עבריים ושירת "התקווה".

זוהי אהבה נדירה ליהודים ולישראל לנוכח האנטישמיות הגואה באירופה המערבית. לפיכך, כיצד קרה שגרוזיה נעדרה מאירועי יום הזיכרון במחנה אושוויץ?

פרופ' שלום שראל, האוניברסיטה העברית

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו