גרוזיה נעדרה מן הטקס באושוויץ

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקים

עקבתי במתיחות ובהתרגשות אחרי הטקס שהתקיים ב-27.1 במלאות 60 שנה לשחרור מחנה המוות של גרמניה הנאצית על אדמת פולין. מרגש במיוחד היה מצעד המלכים, נשיאי מדינות וראשי ממשלות הנושאים נרות לנשמת הנספים בשואה ומניחים אותם על קברי החיילים.

הופתעתי משני דברים. האחד חיובי: מראה מדינות מוסלמיות, כגון טורקיה, אזרבייג'אן וקזחסטאן, המשתתפות במצעד. השני מאכזב: העדרה של גרוזיה, ידידת ישראל והיהודים, מן הטקס.

תמיהתי-אכזבתי נובעת מהתרשמותי העזה ממידת ההזדהות והאהדה שגיליתי ב"שבוע היהודי-הגרוזיני בגרוזיה", שהתקיים באוקטובר 2004, הן כלפי ישראל והן כלפי יהודיה, שעזבו אותה ועלו ארצה בהמוניהם.

גולת הכותרת של הביקור היתה פסטיבל באמפיתיאטרון של מטציכה, בחסות נשיא מדינת גרוזיה, במלאות 2,600 שנה להתיישבות יהודים בעיר - בירתה העתיקה של גרוזיה, 20 ק"מ מצפון לטביליסי - שבו הושמעו דברי תהילה רמים לעם ישראל, שירים עבריים ושירת "התקווה".

זוהי אהבה נדירה ליהודים ולישראל לנוכח האנטישמיות הגואה באירופה המערבית. לפיכך, כיצד קרה שגרוזיה נעדרה מאירועי יום הזיכרון במחנה אושוויץ?

פרופ' שלום שראל, האוניברסיטה העברית

ירושלים

תגובות

הזינו שם שיוצג באתר
משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ