בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הארי פוטר לבוגרים

תגובות

בתגובה על "עשרים, שלושים, ארבעים - דג מלוח" מאת צפי סער ("הארץ", גלריה, 24.1)

צפי סער מנתה את ספרי הארי פוטר בין המאפיינים למבוגרים הכלואים בילדותם. אני חולק על המתודולוגיה הזאת.

"ספרות ילדים" זה לא יותר מהמצאה של מוציאים לאור בבריטניה בשנות ה-50 כדי שיוכלו לסווג ספרים על המדפים ביתר קלות. אין מאפיינים ספרותיים אחידים לספרים שמוגדרים כאלה, חוץ מאחד ברור: כולם יכולים לקרוא אותם. אינני מכחיש, שיש חלק פסיכולוגי בחיבת המבוגר לספרות שיכולה להיות מוגדרת ספרות ילדים, אבל החלק הפסיכולוגי הזה אינו אינפנטיליות דווקא.

אנו, בקהילת הארי פוטר לבוגרים, מאמינים, שיש להתייחס לספר לפי איכות תוכנו. מארג דמויות אדיר, עלילות מושקעות ומפתיעות, חומר רקע עצום אבל נחבא, ארגון וסידור גאוני של סצנות, הומור שנון ומתוחכם, פן לשוני מפותח ושאר מאפיינים של הספרים, הם הגורמים לאהבת הקהל.

במיוחד אנו מתמקדים בתמות העולות בספרים ובמשמעותן. לדוגמה, לכל אחת ממאות הדמויות של ג'יי-קיי רולינג, מחברת ספרי הארי פוטר, יש רקע היסטורי, פן פסיכולוגי-פרוידיאני טהור, ושאר מאפיינים - אבל רולינג מבהירה דרך עלילות הספר השני, השלישי והחמישי, ש"ילדות עשוקה" זה לא תירוץ.

יונתן אבידן

מנהל קהילת הארי פוטר לבוגרים

חולון



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו