מה תורמים ה-1,100 למדינה

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בתגובה על מכתב למערכת "איך יפרנסו צאצאיו של חילוני את 1,100 צאצאיו של חרדי" ("הארץ", 26.1)

מותר לאילן שלגי ללעוג, לשנוא ולהשניא כאוות נפשו. מה שאסור הוא להסיק מסקנות בחופזה וברדידות. בדיקה פשוטה, דווקא לפי הדגם הדמיוני המוזר של 1,100 צאצאים לחרדי, מוכיחה לכאורה מסקנה הפוכה.

כל אזרח פשוט הוא שותף עקיף במימון אוצר המדינה שבה הוא חי. על כל ליטר בנזין או סולר, על כל מוצר חשמלי ועל כל מוצר מזון, האזרח משלם מכס או בלו או מע"מ. צא וחשוב כמה מרוויחה קופת המדינה מקניית מקררים, מכונות כביסה, מזגנים וכו', של 1,100 אזרחים; כמה מע"מ, מס קנייה, מס רכישה ומס בולים נכנסים לאוצר מרכישה של 1,100 יחידות דיור. גלגלי הייצור של כמה מפעלים ועסקים יוכלו להמשיך לנוע בזכות כוח הקנייה האדיר של אותם אזרחים.

לשם המחשה: האם מנהל בנק מדושן ומרופד במשכורת עתק יכול להתפאר כי הוא נושא על גבו כלכלית את הציבור ובזכותו לקוחותיו מתפרנסים? הסילוף ברור. כל פרנסתו היא דווקא מאותו ציבור שהוא משרת.

ייתכן מאוד כי דווקא 40 צאצאיו של שלגי יוכלו ליהנות ממתקני ספורט משוכללים ומהיכלי תרבות ואמנות מפוארים ומנקרי עיניים גם בזכות קיומה של האוכלוסייה שכלפיה הופגנו השנאה והבוז.

יש לשים לב לחידוש המבריק מבית מדרשו של שלגי: "הם בוטחים באל וממילא אינם ציונים". במלים אחרות, אמונה בבורא עולם אינה עולה בקנה אחד עם ערכי הציונות. האומנם? אולי באמת צדק האדמו"ר מסאטמר?

אבינועם גינז

תל אביב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ