בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מוסיקה שמעוררת דמיון יצירתי

תגובות

בתגובה על "כוחו של שיר אחד" מאת חגי חיטרון ("הארץ", 23.1)

ברצוני להגיב על דברי חגי חיטרון בביקורתו על קונצרט של "אנסמבל המאה ה-21" בסדרה "תגליות". חיטרון מטיל ספק בערכה של היצירה "ספירה סביב לספירה" מאת וולפגאנג רים ותוהה, מי עשויים להיות נמעניה של יצירה זו, שכה קשה לעקוב אחר החוט המקשר בין התרחשויותיה הצליליות.

אכן, למי שאינו מורגל בסגנון הזה, ההתנסות הראשונה היא אולי מביכה, אבל אין צורך בידע מוסיקלי מקצועי כדי להיפתח אל המוסיקה באופן אינטואטיווי ולהקשיב לה ללא דעות קדומות וללא ציפיות אסתטיות מוכתבות מראש. (ההיפך הוא הנכון: דווקא מוסיקאים מקצועיים, בייחוד אלה ש"זוכים" לחינוך הקלוקל של המוסדות האקדמיים בארץ, הם שמגלים אטימות מבישה למוסיקה כזאת).

אני אהבתי את יצירתו של רים וכל רגע דיבר אלי. תגובות דומות שמעתי גם מכמה מאזינים אחרים, שנכחו בקונצרט או שמעו את היצירה בשידור החי של "קול המוסיקה", ביניהם אנשים מתחומי אמנות אחרים, שהמוסיקה של רים עוררה את דמיונם היצירתי.

יוסי פלס

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו