בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מתרכזים בהודאה, לא בראיה

תגובות

בתגובה על מכתב למערכת "עינוי ואשמת שווא" ("הארץ", 1.2)

במכתבו החשוב כותב פרופ' ישעיה נבנצל: "לשב"כ הותר להפעיל 'לחץ פיסי מתון'. כמה מתון הלחץ? האם נחקר כלשהו ימסור מידע, אם יופעל עליו רק לחץ מתון? המידע המתגלה בחקירות השב"כ הוא בנפשנו, ואולי בלית ברירה יש להעלים עין מן החריגה, אם כי מוטב היה שהעניין היה מוסדר בחוק כראוי, ולא בחסות המלה 'מתון' שנעשה בה שימוש מטעה".

ח"כ זהבה גלאון הגישה שתי הצעות חוק לתיקון פקודת הראיות, שנועדו למנוע הישנות מקרים של אישומי שווא: ביטול הודאה שנגבתה באלימות, ונוכחות עורך דין בחקירה בתחנת משטרה. בנספח להצעת החוק כתוב: "השיטה המשפטית כיום המאפשרת הרשעה על סמך הודאה מגלה מתירנות כלפי שיטות חקירה של לחץ ומעודדת הודאות של נאשמים. בעקבות זאת, הגופים החוקרים נוטים להעדיף דרכי חקירה המתרכזות בנחקר, במקום לנתב את החקירה לאיסוף ראיות אחרות".

חדשות לבקרים מתפוצצות פרשות, שבהן מוכח כי נאשמים הודו הודאות שווא בלחץ המשטרה. דומני, שהפתרון נעוץ בשינוי שיטת המשפט, ולפיו לא יתאפשר להרשיע אדם על סמך הודאה. אבל לכך מתנגד השב"כ.

יוסף בן משה זהר

ראש העין

*

לאחר שיחה עם עו"ד איתי בן-נון, סניגורו של פאבל סמירנוף, שהודה ברצח של חסר הבית ש"חזר לחיים", כפי שמציין פרופ' ישעיה נבנצל במכתבו, ומעיון בכתבות שהתפרסמו בעיתון עולה, כי החוקרים לא הכו, לא הרעיבו ולא עינו אותו עינוי פיסי מוחשי.

עו"ד ד"ר דוד וינר המנוח, סגן הסניגור הארצי, התבטא בנושא בכנס עורכי הדין באילת. לדבריו, בארצות הברית התברר, שהסיבה המרכזית להרשעות שווא היא הודאות שווא, ולא צריך עינויים כדי להוציא אותן. לנחקרים יש הרבה סיבות לקחת על עצמם מעשה שלא עשו: לצאת ממעצר, לרצות את החוקר, לקוות שהכל יסתדר אחר כך בבית המשפט. אסור לתביעה להתייחס להודאה כאל סוף הדרך. יש להתייחס אליה בחשדנות, להעביר לחשוד את הנטל להוכיח את אמיתותה.

אין לנו יכולת לחדור לנפש האדם פנימה ולדעת בוודאות, אם אדם מוסר הודאת אמת. לכן יצירת קשר הדוק בין הודאות שווא לעינויים בלבד היא מסוכנת. רק דרישה לראיות חיצוניות, המאששות או מפריכות את האשמה, תשלח את המשטרה לבצע את תפקידה כבולשת חוקרת ותבטיח שמאמצי החקירה לא יתמקדו רק בחילוץ הודאות מהנחקרים.

הצעת חוק ברוח זו, שיזמה קבוצת "חזקת חפות", טורפדה אשתקד בוועדת שרים לענייני חקיקה בגלל עמדת השב"כ.

דוד ניר

קבוצת "חזקת חפות" למניעת הרשעות שווא

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו