בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לייצר ולצרוך רק את הדרוש

תגובות

בתגובה על "50 פלוס, עבודה מינוס" מאת רותי סיני ("הארץ", 28.1) ועל "צמיחה שלא נועדה לי" מאת רחל עם שלום ("הארץ", 2.2)

רק ממשלות, ואולי אף ארגונים בינלאומיים, יכולים לשנות את התהליך העולמי הגורלי, המביא להתעצמות תופעת האבטלה בכל העולם. אנו עדים לעודף ייצור במוצרי צריכה: יום יום רואים "מבצעים" ו"הוזלות", שעליהם היצרנים נאלצים להכריז כאשר המוצרים כבר אינם נמכרים. על היצרנים להתמיד ולהמציא מוצרים חדישים כדי לקדם את מכירותיהם.

וקיים גם העניין החברתי. אנשים עובדים קשה מאוד, לפעמים בשעות נוספות ובעבודות נוספות, כדי שיהיו להם משאבים לרכוש כל מה שראו אצל חבריהם.

עם זאת דרוש כיום פחות ופחות כוח עבודה לייצור המוצרים הרבים הללו - המיכון, המחשוב, האוטומציה תורמים את שלהם למען "חיסכון" בכוח עבודה, והיצרן יעדיף תמיד להשתמש במכשיר ובמכונה ולא לשלם משכורות רבות. וכך, לצד עודף הייצור קיים גם עודף עצום בכוח עבודה, והאבטלה גדלה.

מן הדין הוא, שהפוליטיקאים יגבילו את מספר שעות העבודה השבועיות בכל המקצועות כדי לאפשר למספר רב יותר של אנשים למצוא עבודה. ברור, שאם יקטן מספר שעות העבודה, תקטן גם המשכורת. בעקבות הקטנת המשכורת ייתכן שהציבור יצרוך רק את הדרוש לו באמת.

תוצאה מבורכת ביותר עשויה להיגרם עקב כך: הקטנה משמעותית של הייצור, חיסכון בניצול האוצרות המוגבלים של כדור הארץ, ושיפור איכות הסביבה בשל הפחתת עבודת המכונות.

אסתר יפתח-אל

מצובה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו