בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רמת חיים יציבה

תגובות

בתגובה על "האיום הכלכלי" מאת דן בן-דוד ("הארץ", 4.2)

בעבר סגרה ישראל פערים עם המדינות המובילות במערב. אבל מאז שנות ה-70 היא נסוגה לאחור. כן דן בן-דוד. ברם, מדד ההתפתחות האנושית, שפותח על ידי מומחי האו"ם, המשלב את התוצר הריאלי לנפש במדדי בריאות וחינוך במדינות השונות, אינו מצביע על נסיגה יחסית במעמד ישראל בהשוואה למדינות אלה. בשנים 2002-2000 נשארה ישראל בשלב ה-22 בסולם המדרג את מדינות האו"ם על פי אותו מדד משולב. מיד לפניה ספרד ואיטליה, ואחריה יוון ופורטוגל.

זאת ועוד: בן-דוד טוען שהתוצר לנפש מקובל כמחוון (אינדיקטור) להערכת רמת חיים ושלפי מחוון זה רמת החיים של הישראלי חזרה רק ב-2003 למצבה ב-1996. התוצר לנפש מתקבל על ידי חלוקת סך המוצרים והשירותים שמפיק המשק בפרק זמן מסוים בגודל האוכלוסייה.

ברם, דווקא הצריכה של מוצרים ושירותים לנפש, ולא ייצורם המצרפי, משקפת טוב יותר, להערכתנו, את השינוי ברמת החיים. לא בכדי כללה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בחוברת תרשימים שצירפה לשנתון 2004, תרשים המשווה בעזרת שתי עקומות את התפתחות התוצר לנפש לזאת של הצריכה לנפש.

המעיין בעקומות אלה נוכח שבעוד שחלה ירידה בתוצר לנפש בשנים 2003-2000, נותרה הצריכה הפרטית לנפש, המשקפת, לדעתנו, את רמת החיים הממוצעת של האוכלוסייה, יציבה פחות או יותר בשנים אלה.

ד"ר שלמה סיטון

ירושלים

*

דן בן-דוד מראה את השתנות מגמת הצמיחה במשק הישראלי מאז שנות ה-70. על העובדות אין ויכוח, השאלה היא מהן הסיבות לשינוי המגמה. בן-דוד, כמו חלק מעמיתיו, טוען שהבעיה היא סדר העדיפויות הלאומי. כלומר, השקעה בשטחים הכבושים/התעצמות צבאית מול השקעה בפיתוח אזרחי שהיה, לדעתו, מביא דיווידנדים וצמיחה.

ייתכן שהוא טועה. אחרי הכל, 1973 היתה שנת מפנה מהרבה בחינות. לדוגמה, בשנה זאת פנה המשק מכלכלה קיינסיאנית קלאסית עם נטייה סוציאליסטית אל מודלים כלכליים "חדשים". רפורמת בן-שחר במיסוי סימנה את עלייתם של נערי פטנקין למשרות מעצבות מדיניות. קבוצה זאת נתנה את הטון גם בימי 1985, עם הטיית הגה הכלכלה עמוק לתוך "כלכלת שוק חופשי", כאשר המגזר היצרני נקבר וכספיו הוזרמו למגזר הפיננסי.

בניגוד לדעתם של בן-דוד וחבריו, אני חושב ששורש הבעיה היה ונותר זניחת הכלכלה הקיינסיאנית והרעיונות הסוציאליסטיים. הפניית המשק הישראלי אל כלכלת שוק פיאודלי היא מעכב הצמיחה הדומיננטי.

עמית הרפז

ראש פינה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו