בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

העם היהודי שנהרג

תגובות

בתגובה על "איך הפכנו לרוצחים קרי לב" מאת גליה לימור ("הארץ", 28.1)

קראתי את הכתבה על טקס האזכרה שהתקיים בפרלמנט הגרמני לציון שחרור אושוויץ בעניין רב, מכיוון שלטקס הוזמן וולף בירמן, המשורר הגרמני, לקרוא את הפואמה הגדולה "על העם היהודי שנהרג" של יצחק קצנלסון שנספה בשואה.

בירמן תירגם את הפואמה לגרמנית והוא קורא אותה באירועים רבים הקשורים לשואה. לטקס הוזמנה על ידי הפרלמנט הגרמני גם אשתו של בנימין קצנלסון המנוח, אחיינו של יצחק קצנלסון, שסייע לבירמן בתרגום הפואמה.

משום כך, צר היה לי שנכתב כי בירמן שר בטקס את השיר "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" של ברל כצנלסון. את השיר כתב הירש גליק, ואברהם שלונסקי תירגם אותו לעברית.

בירמן קרא ושר את הפואמה של יצחק קצנלסון על העם היהודי שנהרג, אחת היצירות הכואבות והמתריסות ביותר שנכתבו על השואה על ידי אחד מקורבנותיה. העובדה שהפרלמנט הגרמני שמע וחווה את השואה דרך פואמה זאת היא בעלת משמעות הראויה לציון.

ובנוסף, בירמן הוא בן לאב יהודי.

זלמה פלג

שפיים

*

גליה לימור כותבת שהזמר הגרמני וולף בירמן שר בטקס את השיר "אל נא תאמר הנה דרכי האחרונה" של ברל כצנלסון. אין לכצנלסון שום שייכות לשיר. את מלות השיר כתב הירש גליק בגטו וילנה, ששם הושר כהימנון הגטו.

בקשר לשם כצנלסון - המשורר והמחזאי שמת בשואה הוא יצחק קצנלסון וגם שירו האחרון במחנה הנאצי הוא על העם היהודי שנהרג. השיר נכתב ביידיש ב-1944, שנת מותו.

שושנה טנא

רמת-גן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו