בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פנדמוניום

תגובות

מיכאל הנדלזלץ מציין במאמר הפתיחה ("הארץ, ספרים", 19.1) כי "היו שזקפו גבות עבריות למראה שמו הלועזי של העיתון הכלכלי החדש של הארץ, TheMarker", וכן כי "קבוצה מכובדת של אנשי תרבות עברים סבורים שהעברית צריכה להיכתב באותיות לטיניות, משמאל לימין".

הנדלזלץ משנה את המציאות פעמיים. ראשית, כי התמהים על נתינת שם אנגלי למוסף עברי אינם מיעוט אלא רבים (ומכתביהם התפרסמו ב"הארץ"), ושנית, כי דווקא אותם "בלשנים ואנשי תרבות" הם מיעוט בטל בששים (גם בקרב הבלשנים ואנשי התרבות). בלשנים שמבינים לעומק את הפונולוגיה (תורת ההגה) של העברית, יעידו על הקשר בין האות העברית למערכת הפונולוגית שלה, שאינו מאפשר כתיבת עברית "מלוטנת": איך היינו מזהים, למשל, את המילים "דיבר" ו"דובר" (diber ו-dover) כבעלות שורש משותף?

מקוממת יותר הסיפא של הפסקה הראשונה של המאמר, הגורסת שמטרת ההצעה היא "להקל על השתלבות העברית במשפחת הלשונות המערביות". למען מי ולמען מה על העברית להשתלב במשפחת הלשונות המערבית? אם לא טוב לעברית משום-מה במשפחה השמית, מדוע לא תשתלב במשפחת השפות הפולינזיות, למשל? הסיבה ברורה: המשפחה ה"מערבית" היא העשירה והמבוססת מבחינה כלכלית. וזה בדיוק מקור כוחה של השפה האנגלית כיום, הנובע בעקיפין, דרך התרבות האמריקאית, מעוצמת הכלכלה האמריקאית. כך חזרנו לעניין הכסף, שבכמה מגלגוליו דן מאמרו של הנדלזלץ.

הפסוק מבראשית כ"ג, "וישקל אברהם לעפרון את הכסף אשר דיבר באוזני בני-חת ארבע מאות שקל כסף עובר לסוחר", מבאר לנו יפה את מקור שם המטבע שלנו, אך לא פחות את מקור המטבע הספרדי לשעבר peseta, הקטנה של peso - משקל. הביטוי "בצע כסף" מקורו, לפי הקורא רוני רייך (מכתבים, "הארץ, ספרים", 2.2), בבציעה של חתיכות כסף, אם כי אבן-שושן גורס אטימולוגיה אחרת: המלה הערבית "בצ'אעה" - סחורה. משמעות ה"בציעה" עולה גם משם המטבע הרוסי רובל (הפועל rubitj).

משמעות ה"טביעה" הקיימת ב"מטבע"' שלנו, קיימת גם ב-Mark הגרמני (הפועל markieren). הפועל mint באנגלית (לטבוע מטבע) טבוע גם ב-money - שתי המילים נובעות מ-moneta הלטינית (במקור מקדש האלה הרומית יונו, שכונתה גם מונטה, שם נטבע הכסף). ממלה זו נגזר גם Muenze, מטבע בגרמנית, ודומיו הסקנדינביים. מקום הטביעה יצר גם את שם הדולר, המגיע מה-Taler הגרמני, שהוא בכלל קיצור של Joachimstaler, ריבוי של Joachimstal, שמה הגרמני של העיר הצ'כית Juchymov, בה נוצרו לראשונה מטבעות דומים.

יש שפות שבהן הכסף שבו משלמים הוא גם המתכת האצילה, כמו בעברית, בצרפתית (argent), ובסווהילי (fedha), ויש מטבעות המסתפקים בהרבה פחות. הדרכמה היוונית פרושה "חופן", והכוונה לחופן של 6 "אובליסקים". במקור הכוונה היתה ל-6 שיפודים, שהיו שווים כסף. שישית הדרכמה היה האובול המיתולוגי. נוטים לראות בשם המספר "40" ברוסית, sorok, רמז למחיר פרווה, בגלל הקרבה למלים "כותונת", sorochka ו"עורב" - soroka.

ולעניין אחר, העורך מציין: "את מסע הפרסום של העיתון הכלכלי המודפס מוביל דוב פנדה (שהוא למיטב ידיעתי זן בסכנת הכחדה)". לו הייתי גיבור ב"צופן דה וינצ'י" של דן בראון, הייתי אומר: הנדלזלץ טומן לנו רמז באמצעות הפנדה. השפה העברית, כמו הפנדה, גם היא "זן בסכנת הכחדה". הרי לפי מחקר של אונסק"ו, שצוטט ב"הארץ" בעבר, 3000 מ-6000 השפות הקיימות נמצאות כיום נמצאות בסכנת הכחדה בגלל ההשפעה המכרסמת של שפות "גדולות", ובראשן האנגלית. אגב, מאז פרסום המחקר עברו כשנתיים, וחלק מ-6000 השפות כבר נכחדו, על מורשתן התרבותית.

ראו-נא כמה הרבה אפשר ללמוד מהשפות השונות על תרבויות העמים, וזאת רק מדיון במלה "כסף". כל זאת עלול לחלוף לבלי שוב, ובכל האמור לגבי העברית שלנו היא נמצאת בעיצומו של התהליך בעקבות השתלטות האנגלית. שימור מורשתו של עם אינה פחות חשובה משימור הפנדה. הבה נשמור על העברית, ואם אפשר, וזו כבר אופרה אחרת, ננסה להפיץ את השימוש בשפה הנייטרלית אספרנטו, השפה היחידה שאינה מאיימת על אף שפה לאומית, חזקה או נחשלת. כל זה לא כסף קטן.

דורון מודן

יהוד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו