בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הנסיבות והצידוקים היו שונים

תגובות

בתגובה על מכתב למערכת "גם לי כמעט היה דם יהודי על הידיים" ("הארץ", 13.2)

אין שום תועלת להתווכח על יצחק חסון, איש מחתרת לח"י, המתאר את רגשותיו ואת קורותיו כמתנקש בכוח, גם אם פה ושם תיאורו גובל בציניות ואפילו נצבע בהומור שחור. אם הוא היום מרגיש כרוצח, נכבד את תחושתו הסובייקטיווית.

ובכל זאת יש לי הערות. ראשית, גם אם חסון מכנה את עצמו "טרוריסט" ועוד מחשיב את עצמו ושכמותו שווים למחבלים של הרשות הפלשתינית, אין הדבר כך; לא ברמה המוסרית, לא ברמה המבצעית, ולא במובן של הנסיבות אז, שהביאו יהודים לפגוע בערבים ובשוטרים יהודים כפי שעשו.

שנית, הרוזן פולקה ברנדוט השוודי לא היה "מתווך שלום", וטוב שהוא לא הספיק לפעול. כוונותיו היו לקיחת הנגב מהמדינה, ביצוע חלוקתה של ירושלים והבטחה שהמדינה תהיה ערבית, באמצעות הסדרים דמוגרפיים. לא רק לח"י, גם אחרים בממסד פחדו ממזימותיו.

ושלישית, מכיוון שחסון מבליט את היותו איש לח"י, למען הדיוק ההיסטורי יש לציין כי גם אנשי אצ"ל וגם אנשי ה"הגנה" עסקו באותה מלאכת קודש. מההתנקשות ביעקב דה-האן ועד לפגיעה במוסרים מידע על אודות סליקים של ה"הגנה" ובמלשינים נגד העלייה הלא חוקית ארצה, כל ארגוני המחתרת ביישוב הוצרכו לטפל באלה שבגדו במאבק לעצמאות.

ישראל מידד

שילה

*

אני מתפלאת על יצחק חסון, המתרעם על האיוולת שבהחזקה בכלא של ערבים ש"רצחו לתומם" ורואה בהמשך כליאתם רשעות וגרימת סבל מיותר. אין הוא מעלה על דעתו, שהרציחות עצמן הן איוולת ורשע וגרימת סבל גדול. נראה מהמכתב, שלא עולה הרהור בלבו שמא ה"הכשר" שקיבלו בזמנם הוא וחבריו לפעול כטרוריסטים מוסמכים היה ועודו הכשר מופרך.

האומנם "כל אדם במצב מלחמה לאומית ושפיכות דמים הדדית אינו יכול להבין אלא את הצד הלאומי שלו", כפי שטוען חסון? לא ולא.

אדם שרוצח אינו פועל לפי תומו, ואין הכשר לרצח, לא של יהודים ולא של ערבים ולא של כל אדם.

קצת יכולת הפשטה נדרשת מבני אדם כדי שיוכלו לחיות בשלום ולא ייהפכו ל"רוצחים מאושרים" מן הסוג שחסון מתאר במכתבו.

רמה פורת

ירושלים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו