בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גרסה דמיונית של האירועים

תגובות

הדיון סביב סרטו של אייל סיון "הספציאליסט", על משפט אייכמן, מעלה כמה סוגיות עקרוניות. הראשונה נובעת מטענתו של סיון, שפקידים אינם יכולים לבקר את יצירתו של אמן ("הארץ", 14.2).

הסרט מורכב מקטעים שצולמו בעת משפט אייכמן, והלל טרייסטר, שניהל את הארכיון שבו הסרטים מצויים, טוען, שיש בו משום גניבת דעת. סיון טוען לזכות המוחלטת של אמן לעצב כרצונו את יצירתו, ואיננו מוכן להימדד על מידת היצמדותו לעובדות. יש מאתנו שחונכו להתייחס לרעיונות על פי סגולותיהם ולא על פי אומרם, אבל סיון שייך כנראה לאסכולה אחרת ואינו מוכן, כהגדרתו, לקבל ביקורת מפקיד.

לא צריך להיות לא אמן ולא ארכיונאי כדי לשפוט את טענתו של טרייסטר. די לצפות בסרטו של סיון, ואחר כך להקדיש שעות אחדות לסרטים המקוריים שצולמו בבית המשפט, כדי להיווכח, שסיון גזר משפטים שנאמרו בימים שונים וחיבר אותם כאילו נאמרו במעמד יחיד, ולא רמז לצופיו שכך עשה.

ייתכן שסיון באמת סבור, שדי לתזה שתהיה מובעת בצורה מרשימה ואין צורך להקפיד על תשתית ראייתית - אך מעניין שהוא אינו מוכן לומר זאת במפורש. ייתכן שהוא חושש, שרבים מהצופים בסרט ישתכנעו פחות אם יתחוור להם שהוא מציג להם גרסה דמיונית של האירועים, שנבראה על שולחן העריכה שלו.

ואף על פי כן האם התנהלותו התמוהה של סיוון מלמדת משהו, כך או אחרת, על התזה עצמה? לדבריו, הוא רצה להמחיש שאייכמן לא היה מפלצת סדיסטית אלא פקיד מן השורה, שפשעו היה בצייתנותו להוראות נפשעות: "מטרתו (של הסרט) להמחיש את נוכחותו של מקרה אייכמן בסביבתנו, ואת הסכנה שבציות למרות". בפרשנות זו, לדברי סיון, הוא הולך בעקבות חנה ארנדט.

למי שצופה באייכמן במשך מאות שעות המשפט קשה לקבל את הרושם הזה, עם או בלי עריכה; אך בכל מקרה, ספק אם היה אפשר אי פעם לרדת לעומקו של אייכמן קצין האס-אס מהסתכלות באייכמן האסיר המבודד שנלחם על חייו. וכי מישהו מעלה על דעתו, שבירושלים הוא היה מופיע בדמותו האמיתית של צורר היהודים?

לשם הכרת אייכמן יש לקרוא את אלפי הדיווחים, הפרוטוקולים, המכתבים וניירות העמדה שהוא ועמיתיו ייצרו כשהיו בשיא כוחם. בדמות הניבטת ממסמכים אלה אין בנאליות, לא צייתנות עיוורת או חסרת מחשבה, ולא היגררות חסרת מחשבה אחרי אווירה ציבורית. בניגוד בולט לסברתו של סיון, אייכמן ואנשיו אינם דומים כלל לאיש בסביבתנו, וטוב שכך.

ד"ר יעקב לזוביק

מנהל ארכיון "יד ושם"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו