בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המסע הארוך לאסיה

תגובות

קראתי בעיון רב את מאמרו של פרופ' אהרון שי הסוקר את ספרו של ד"ר משה יגר "המסע הארוך לאסיה". פרופ' שי מאתר במאמרו בעיה מרכזית וחשובה הנוגעת להתנהלותה של מדיניות החוץ הישראלית - היתרון הברור שזוכים לו משרד הביטחון, אמ"ן והמוסד בקרב מקבלי ההחלטות מול אנשי משרד החוץ בירושלים. זו תופעה הראויה לדיון מעמיק ולא זה המקום לפתוח בו. יחד עם זאת, די לקחת את שתי הדוגמאות המופיעות במאמר, זו של סין וזו של צפון קוריאה, המוכיחות בעליל שאילו אימצו את עמדת משרד החוץ בנדון היה מצבנו טוב פי כמה.

בספרו של ד"ר יגר פרק קצר המוקדש למגעים שנוהלו בתחילת שנות התשעים עם צפון קוריאה. כאדם היחיד מהצד הישראלי שנכח בכל הפגישות עם נציגי צפון קוריאה, נראה לי חיוני להעמיד כמה דברים על דיוקם.

המחבר מכנה את המגעים עם צפון קוריאה כ"פרשה תמוהה", מתוך מטרה להציגה כפרשה שגרמה נזק למדינה. קשה להתעלם מכך שד"ר יגר חוזר ומציין שלא נועצו בו ומאידך גיסא, הוא קובע מסמרות בלי שהוא עצמו נועץ באיש ממשתתפי השיחות שם. ד"ר יגר גם אינו מדייק בכל הקשור לתגובות בדרום קוריאה, יפן וארה"ב.

נכון שדרום קוריאה ויפאן לא היו בסוד המגעים בין ישראל לצפון קוריאה ומשום כך התעוררה מידה מסוימת של אי נוחות מצדם. ואולם אי נוחות זו נמשכה זמן קצר בלי שהדבר גרם נזק כלשהו ליחסים הבילטרליים עם ארצות אלה. כמי שנשלח לעדכן את אנשיהן, אני יכול להעיד כי לאחר הדיווח המקיף שקבלו ממני, לא רק שהודו לי בפה מלא, אלא ביקשוני להמשיך ולשמור על קשר, השיאו עצות, והדרום-קוריאניים אף הציעו בשלב מסוים להצטרף אלינו כדי להגביר את הלחץ על אנשי צפון קוריאה.

העמדה האמריקאית היתה מורכבת יותר בגלל הבדלים ניכרים בין עמדת משרד החוץ האמריקאי ("מחלקת המדינה") לבין זו של הסי-איי-אי. אנשי משרד החוץ היו מעודכנים בפרטים, שיתפו עמנו פעולה ויעצו לנו לא פעם בעניינים שעלו על הפרק. יתרה מזאת, הם השתמשו בשירותינו להעברת מסרים לצפון קוריאה. לצערנו, עמדת הסי-איי-אי היתה שונה, וידה היתה על העליונה בסופו של דבר. במגעים הדיפלומטיים שהתנהלו בהמשך בין האמריקאים לבינינו, הודו האמריקנים בטעותם וציינו שטוב היה אלמלא נקטעו השיחות בין ישראל לצפון קוריאה. הם אף האיצו בנו לחדש את השיחות, אלא שהמצב האסטרטגי בצפון קוריאה, שהיה הבסיס לניהול השיחות עמנו, השתנה וההזדמנות הוחמצה. לעמדה אמריקאית זו אף ניתן פומבי בהצהרה מפיו של רוברט גאלוצ'י, סגן שר החוץ האמריקאי ומי שעמד בראש המשלחת האמריקאית לשיחות פירוק הנשק עם צפון קוריאה.

ד"ר יגר מתעלם מכל זאת ומסיק מסקנות שאין להן בסיס עובדתי. בכך הוא מסלף את העובדות ואולי אף פוגם במחקר המוצג לפנינו ואשר בו השקיע בוודאי עבודה רבה.

לא אכנס לנבכי הפרשה במלואה בפורום זה, אך מצאתי לנחוץ להביא לידיעת הקוראים עובדות אחדות כהווייתן, למען יחליטו בעצמם אם היתה זו "פרשה תמוהה" כפי שטוען ד"ר יגר, או שמא היתה זו הזדמנות שהוחמצה על ידי ממשלת ישראל.

אבי סיטון

שגריר (בדימוס)



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו