האמת על ברנדוט

שתפו בפייסבוק
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

בתגובה על מכתב למערכת "גם לי כמעט היה דם יהודי על הידיים" ("הארץ", 13.2)

מכתבו של יצחק חסון מלא השוואות מופרכות בין לח"י לבין הרוצחים הערבים שלדבריו, פעלו לתומם למען עמם ומולדתם. אבל לשיא האבסורד מגיע הכותב כשהוא קורא לברנדוט בעל "שליחות שלום" כביכול, שנגדעה בתחילתה על ידי אנשי לח"י.

ועידת יהדות, ישראל והעולם: מתיקון שבועות לתיקון עולם

זהו זיוף של ההיסטוריה. ברנדוט היה אנטישמי ושותף לנאצים. הוא ניסה להחריב את מדינת ישראל; להעביר את ירושלים ואת הנגב לממלכת ירדן, ולהציף את ישראל הצעירה בפליטים הערבים - כדי לחסל את קיומה. באו"ם דובר רק על "בינאום" ירושלים, ואילו ברנדוט הרחיק לכת והציע שירושלים תהיה כולה ערבית.

ד"ר יוהנס הולמס, שר הפליטים של דנמרק בימי המלחמה ונציג הצלב האדום הדני בברלין, אמר בראיון עמו ב-1985 כי ברנדוט סירב להציל את יהודי דנמרק שהיו כלואים במחנה טרזיינשטט.

בפברואר 45' הגיע ברנדוט להסכם עם הימלר על חילוץ אזרחים סקנדינווים ממחנות ריכוז למחנה מעבר בגבול גרמניה-דנמרק. אז היו במחנה טרזיינשטט יותר מ-300 יהודים, אבל ברנדוט אסר על אנשיו לכלול אותם במסע שיירות "האוטובוסים הלבנים", שבו הובלו האזרחים הסקנדינווים לארצות מולדתם.

הולמס טען, כי כשנודע לו על סירובו של ברנדוט הוא הצליח באמצעות שוחד לקבל מפקידי משרד החוץ הגרמני היתר לצרף גם את היהודים לשיירות. לדבריו, דנמרק החליטה לא הגיב על התנהגות זו של ברנדוט כדי לא לפגוע בשוודיה שבשנים 43-'39' שיתפה פעולה עם הנאצים. לאחר רצח ברנדוט הוחלט להשתיק את הפרשה כדי לא לפגוע בזכרו.

עו"ד אהרן פאפו

תל אביב

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ