בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ירוק וירוק מתורבת

תגובות

בתגובה על מכתב למערכת "להחזיר את הירוק לחולות אשדוד" ("הארץ", 13.2)

הפרופ' אריה איסר דן בסוגיה של שימור חולות אשדוד ומציע לבדוק, אם הם "נוף טבעי בראשיתי" עוד מתקופת אבות אבותינו. מובן שאפשר לשאול, מהו נוף בראשיתי ועד היכן נלך אחורה. טבע, בניגוד למאמצי משמריו, הוא דינמי. בצות מתייבשות, מפלס הים עולה ונסוג, חולות באים ומתייצבים. אך הסוגיה המעניינת יותר בעיני היא, מה נחשב ראוי לשימור. האדם שותף לטבע ומשנה אותו כבר אלפי שנים: מברא יערות, יוצר שטחי מרעה וחקלאות. הטבע גם טוב ומזין, וגם מאיים ומסוכן.

מדבריו של פרופ' איסר עולה, אם כי לא במלים מפורשות, שחולות אינם טבע "ראוי". אף שהוא מודה, שהיווצרות החולות היא תוצאה של התחממות האקלים, הוא בוחר להשתמש במלים שאולות מעולם המלחמה: מתקפת החולות, פלישה. הטבע המסוכן, במקרה זה החולות, התקיף ופלש, והפלישה התרחשה עם תחילת התקופה הערבית.

פרופ' איסר כורך יחד את שני האויבים: להכחדת החקלאות ולהתקדמות דיונות החול "עזרו" העדרים של אנשי המדבר, שבאו עם הכובש הערבי. לפי כל זה משתמע, שהתרבות התקיימה כשהאזור היה חקלאי וירוק. כך משקף האדם את הטבע התרבותי, וההיפך - משליך על הטבע את ערכיו התרבותיים. ירוק זה טבע מתורבת, אנשי המדבר והחולות פולשים ומכחידים גם את התרבות וגם את הטבע התרבותי.

מדוע אין איסר רואה את אנשי המדבר כאנשים מתרבות אחרת? מדוע אינו רואה את החולות כנוף ראוי באותה מידה כמו הירוק?

כפי שראוי לקיים ולאהוב נופים ירוקים ולכבד תרבות מסוימת כך ראוי לקיים נופי מדבר וחולות ולהכיר ולכבד תרבות שמתפתחת בנוף האחר.

ד"ר עדנה גורני

הטכניון ושלוחת אוניברסיטת לסלי



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו