למי אכפת איך הוא ישן

שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
שתפו כתבה במיילשתפו כתבה במייל
מעבר לטוקבקיםכתוב תגובה

אין כבר סנדלר אצלנו בשכונה, ונעלמה תמונת הרמטכ"ל שעיטרה את הקיר שמאחוריו. היתה גם תמיד תמונה של הרמטכ"ל במכולת, צמודה בנייר-דבק לקופה. חילופי רמטכ"לים היו אירוע חגיגי, שאיש לא העז לפגום בהדרו. בעיתון קראתי באחרונה כמה נועז היה זה שיוצא וכמה אנליטי זה שנכנס, ושהחבר'ה מהפלמ"ח זוכרים את ההומור שלהם. קונסנסוס.

גם ח"כ רן כהן נוצר בלבו זיכרונות כאלה. אולי אצלם בקיבוץ היה אחרת, אבל כולם הלכו עם החבר'ה לצבא, העריכו את מפקדיהם, נלחמו הכי טוב שאפשר וישנו טוב בלילה.

האם תחת פיקודו מעולם לא הרגו חפים מפשע? ודאי שכן. האם חיל האוויר הנערץ שלנו, הטוב שבטובים, מעולם לא הפגיז חפים מפשע? ותמיד חזרו אחר כך לבסיס עם מעט חיבוטי נפש, שרוככו בשמן הידיעה שהם מבצעים את מה שהטילה עליהם מדינת ישראל ל"ביצור קוממיותה". אז גם ישנו לא רע, יודעים ש"האג'נדה" שלהם היא זו של ישראל.

מה אם כך ראה ח"כ ואל"מ במיל' כהן למצוא פגם בדמות מפקד חיל האוויר ביום חגו? האם משום שהלך לישון בשקט בלא חיבוטי הנפש הראויים? האם משום שלכהן היתה הרגשה לא טובה בנוגע לעצם המאבק ודרך ניהולו - הרשעות, הטיפשות? לכך גם אני שותף, אבל מה חדש בזה?

יש חדש. אינני משוכנע עוד, שלמפקד חיל האוויר אין סדר יום משלו ולרמטכ"ל סדר יום אישי משלו, ולא ברור לי למען קידום איזו אג'נדה ושל מי בנינו מחרפים את נפשם. ביודעי כמה חפים מפשע נהרגו בפעילות מרושעת ומטומטמת, בשירות סדר יום אישי של מפקדים כאלה או אחרים, כבר לא ממש מטריד אותי איך דן חלוץ ישן בלילה.

שמואל רובין

ירושלים

תגובות

משלוח תגובה מהווה הסכמה לתנאי השימוש של אתר הארץ