בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשלקוח קטן מבקש הלוואה

תגובות

בתגובה על "החל מ-2006 לא יוכלו לקוחות הבנקים לחרוג ממסגרת האשראי בחשבונות העו"ש" מאת שלומי גולובינסקי ("הארץ" 10.2 ,The Marker)

קו האשראי נקבע על ידי הבנק בגובה הכנסה או תקבולים של הלקוח. זה הסכום המרבי שהלקוח רשאי למשוך מהחשבון, וכל זאת כנגד ביטחונות - ניירות ערך, קרנות נאמנות וחיסכון בבנק, שעבוד כלי רכב (כ-30% בלבד מערך הרכב).

הבנק אינו מאשר שקל מעל לקו האשראי המאושר. כשיש חריגה הבנק מחזיר צ'קים (מחייב ריבית בסך 45 שקל) ומבטל הוראות קבע. אחרי 10 צ'קים חוזרים בלא כיסוי הלקוח נכלל ב"רשימה שחורה", וחשבונותיו מוגבלים (הוא אינו יכול לתפקד בשום בנק). חריגה מקו האשראי נתונה לחסדי מנהל הבנק ועל אחריותו האישית.

בהתאם להוראה החדשה, גם אם המנהל מאשר כמה שקלים מעל המותר, החוק אינו מרשה זאת.

הבנקים אוהבים עוסקים גדולים במאות מיליוני שקלים. כאשר אלה אינם עומדים בהחזר תשלומים והלוואות, ההפסדים נזקפים לחובת "הפרשות לחשבונות אבודים". (התוצאה היא הקטנת רווחים, זיכוי לקוחות, וגם הפסד מסים לאוצר). לעומת זאת, הלקוח הקטן הזקוק להלוואה לא יקבל פרוטה מהבנק אם לא יציג ביטחונות כנדרש.

יוצא איפוא, שבמקום שהמפקח יפקח על "המתבשל" בבנקים הוא החליט לפקח על הציבור של אלה שנותרה להם רק אלטרנטיווה אחת: פנייה לשוק האפור.

דוד זינגר

חיפה



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו