בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפילוסוף שמכר את הפרארי שלו

תגובות

ספרו של לו מרינוף, "אפלטון במקום פרוזק", אכן מציג תמונה לא מוצלחת של מה שנקרא בארץ "ייעוץ פילוסופי". גם לפי כוונת המחבר, שיחות "הייעוץ" הפילוסופיות אמורות לבוא בעיקר במקום שיחות "טיפול" פסיכולוגי ולאו דווקא במקום "סימום" ו"ניזוע" ביולוגיים. גם השם שהיה יכול להיות רלוונטי יותר - "אפלטון במקום פרויד" - היה מטעה, כי מרינוף אינו מעוניין באפלטון, ואילו פרויד דווקא כן היה מעוניין בו, והושפע ממנו (ומפילוסופים נוספים) במידה לא מעטה.

ביקורתה של שלומית שוסטר ("הארץ, ספרים", 26.1), האמורה לייצג את גישתו של הפילוסוף הגרמני אכנבך ל"פרקסיס פילוסופי", מתעלמת מקירבה זו של פרויד (ושל כמה מאבות הפסיכותרפיה האחרים) לפילוסופיה, כשם שהיא מתעלמת מגישותיהם של פילוסופים שאינם שותפים להשקפה שהיא מייחסת לאכנבך על הדיאלוג הפילוסופי ועל מטרותיו - ומהשפעותיהם של אלה על הפסיכולוגיה. טענותיה נגד מרינוף, המכוונות אמנם לעניינים חשובים - הוצאת דברי פילוסופים מהקשרם ושימוש לא ביקורתי בהם, שימוש במודל שאפשר להתווכח על טיבו, מקורות השראה חובבניים לטעמה - אינן נוגעות בעניינים המהותיים.

אחד העניינים המהותיים הוא אי-הצלחתו של מרינוף להראות מה הערך המוסף והייחודי שהשכלתו ומיומנותו הפילוסופית של המסייע עשויות לתרום בשיחה מסייעת לאנשים במבוכה ובמצוקה - כלומר, מהו הערך שבדרך כלל לא נתרם על-ידי שיחה עם פסיכולוג (או איש דת) שאינו אמון על שיח פילוסופי.

אולם שוסטר טועה בהנחתה שמי שאמון על שיח פילוסופי מחויב מתוקף מיומנותו זו בלבד להשקפה שתועלתו של "ייעוץ" פילוסופי מושתתת על ניהול שיח פילוסופי. לשיח הפילוסופי יש תפקיד מהותי במסורת האפלטונית ובחלק מנגזרותיה, אבל חלק מהפילוסופים שסברו שחוכמתו של הפילוסוף רלוונטית לתיקון "הפרעות" בחיי יום-יום, לא חשבו שהתהליך המתקן צריך להתבסס על שיחות: אחדים פשוט הודיעו בכתב על מסקנות שהסיקו מאנליזה עצמית על טיבו של התהליך המתקן והמליצו לאחרים להתנסות באנליזות דומות. אחרים הודיעו בכתב על השקפת העולם שגובשה בתהליך המתקן, השתדלו לנמק היטב את אמונתם בנכונותה ובתועלתה, והמליצו על אימוץ השקפת העולם הזאת.

יתר-על-כן, לפילוסופים המאמינים שהפילוסופיה יכולה לסייע רק באמצעות השיח יש נימוקים רבים ושונים לעמדתם, ונימוקים אלה אינם מתיישבים תמיד עם השקפתו של אכנבך, או עם השקפתה של שוסטר: אחדים רואים בשיח תהליך הנחיה סוקרטי, שעוזר למסתייע לחשוף סתירות בהנחותיו הקודמות ומוביל אותו אל "האמת הפילוסופית" האחת והיחידה. אחדים רואים בו תהליך שבו המסתייע מגלה ומגבש את "האמת האישית" שלו. אחדים משוכנעים שמדובר בתהליך עיצוב שבו המסתייע רוכש תכונות "מעלות פילוסופיות", ומשתחרר מהרגלים ומהעדפות שאינם ראויים ל"אדם נבון" או "אותנטי". אחדים מאמינים שרק שיח פילוסופי, שבו המסתייע מוזמן לחשוב באופן ביקורתי על דברי ה"יועץ", מבטיח את ה"אוטונומיה" שלו. אחדים מאמינים ששיתוף המסתייע במחלוקות על עניינים פילוסופיים הרלוונטיים לבעייתו מאפשר לו לא להיות "נעול" באופן דוגמטי על הנחות קודמות שמפריעות לו לחשוב על פתרונות לבעייתו.

בניגוד לדעתה של שוסטר, הסבורה ששום צורה של שיח פילוסופי לא מתרחשת בשיחה הפסיכותרפיסטית, אני מאמינה שרוב הפסיכותרפיסטים נוקטים שיטות שהושפעו מרעיונות פילוסופיים, אם כי הם אינם מודעים למקור, ומחונכים להאמין שכל החוכמה ה"מקצועית" צמחה מ"ניסיון קליני", ורק מיעוט מתוכם מסוגלים או מוכנים לנהל שיח פילוסופי מפורש על עניינים שהם בעצם פילוסופיים. הערך המוסף שתורמת השכלה ומיומנות פילוסופית טמון, לדעתי, בארסנל העשיר והמגוון של כלים לחישוף הנחות קודמות בעייתיות שהצטבר בשיח על מחלוקות פילוסופיות. פסיכותרפיסטים (ומתקני חברה ועולם אחרים) דבקים לרוב באחד מהם.

ד"ר אורה גרינגרד

תל אביב



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו